פרק 27 - מיכל מארחת את מזל כהן

[00:00:00] Speaker A: טוב חברות לפני שאני מספרת לכם על הפרק החדש הזה בפודקאסט שהולך להיות פרק מאוד מאוד מיוחד הוא פרק עם המון המון ערך עירכתי כאן רוחת שאני מאוד מתרגשת ומאוד התלבטנו עם להעלות את הפרק הזה הקלטנו את זה בזום, והיה לנו תקלה מאוד גדולה עם הסאונד, וגילינו שלא לנו זמן בתקופה הקרובה להיפגש שוב, והיה לנו חשוב להעביר את הערך הזה דווקא בתחילת שנה, שמתחילים שגרה, שיכולות שאנחנו עמוסות יותר, שיכולות שהלופ של החיים אחרי אוגוסט משבש אותנו, והפרק הזה יכול להביא כל כך הרבה טוב לנשים. אז אני, קודם כל, דבר ראשון, מתנצלת על הסאונד ומקווה שתהנו שרבה תועלת על הקשל, על הטכני הזה, ואתם הולכות להנות ממנו, אז תשתפו אותו בכל הכוח. ודבר נוסף, באמת תיקחו ממנו, כי יש בו פנינים, תרשמו לכם נקודות חשובות, שאתם הולכות ליישם, והשנה הקרובה הזאת הולכת לראות אחרת. כי כמו שאמרתי בוובינר האחרון, הדברים הקטנים הם אלה שעושים את כל ההבדל הגדול. ובהזדמנות זו, אני מזמינה אתכם לתוכנית הליווי שלנו, שבה אנחנו יוצאות למסע... [00:01:18] Speaker B: ברוכות הבאות לפודקאסט רגישות אגם. כל פרק אני מתרגשת, אבל הפעם יש לי התרגשות ממש גדולה בלב, כי הפרק הזה מסמל עבורי, התפתחות משמעותית אם אני זוכה להזמין את האישה הזאת כאן איתי לפודקאסט אז אני מרגישה שוואו אני כבר עברתי את הרף שהצבתי לעצמי בתחילת הדרך ואני רוצה להסביר לכם גם למה כי כשהתחלתי את העסק התחלתי לעקוב אחרי אנשים שיתנו לי השראה ושמתליכים וחיפשתי אנשים בתחום הבריאות והספורט השילוב של גוף בנפש, ונתקלתי באורחת המדהימה שלנו, וראיתי איך היא חיזמטית, ומצליחה, ודבקה במטרות שלה, ובשיגת היעדין שלה, ואמרתי, רגע, אני לא שואלה ממנה, אני בכלל עשיתי אותו דבר בדיוק, ולא הצלחתי חברות, לא הצלחתי בתחילת הדרך, היו לי מלא קשיים מנטליים, כמו ששותפתי כמה פרקים בפודקאסט, תודעתיים, טכניים, סביבה שלא מעודדת אותי בכלל. ואמרתי, אם מאזן עושה את זה, כל אחד יכול. וטוב, חשבתי כבר את השם שלך, ואני כאן עם מאזן כהן, שהיא מנטורית לעצמה והתפתחות אישית בתחום הבריאות, כי אני לוקחת את הזונה, ודרך זה מהאווירה, התפתחות אישית, העצמה, חיבור לגוף שלנו, דרך הערכים, דרך תורת הרמבן, שזה כל כך מרגש אותי, והיא תשתף אותנו, כאן יש לה תוספי תזונה, ודברים ככה שבאמת משפרים את היפות החיים, והכל דרך הערכים שלנו היהודיים, דרך הגוף שלנו, שכמו שתמיד אני אומרת לכם בכל הפרקים, הבית של הנשמה שלנו. מזל, איזה כיף שאת כאן, את לא מבינה כמה ככה הייתי בכלל. [00:03:13] Speaker C: אפשר מזל? [00:03:15] Speaker B: מזל, כהן. אין בעיה. [00:03:18] Speaker C: תודה. איזה כיף, רואה, אני מקשיבה לך והצטמררתי. [00:03:24] Speaker B: כן, ואתה עושה את ההשראה, תמשיכי להצליח. [00:03:27] Speaker C: אבל זה גם, מה שאת עשית עכשיו זה השראה ענקית, לראות כאילו איפה היית ואיפה אתה היום, להסתכל על הדרך שלך ולהוקיר על העבודה. זה לא מובן מאליו, וזה מדהים, במיוחד אנחנו כנשים שהם... בשקים החושפתניות, ואנחנו כבר רוצות את הדבר הבא, את הצעד הבא, אז באמת להודות על היש, וגרמת לי רגע גם כאילו להגיד, וואו, גם אני רוצה להגיד תודה, וכאילו, זה לא מובן מאליו, אבל תודה. [00:03:52] Speaker B: לגמרי. איזה כיף. [00:03:53] Speaker C: תודה על זה. [00:03:54] Speaker B: עוד היה עזובי ברגש הזה, זה מרגש ממש. [00:03:59] Speaker C: נכון. [00:03:59] Speaker B: אני גילית, אני הכרתי אותך כי התחלתי לעקוב אחריך, שכבר ראית בתחום, ואני זוכרת שבמסרים שלך, את שיטה כשעברת משהו משבר שהביא אותך לתחום, אז יכול להיות שחלק מהעוקבות שלי עדיין לא מכירות אותך, אז את רוצה לשתף לנו בכלל איך הגעת לתחום של התזונה? [00:04:18] Speaker C: בטח. קודם כול, מה זה כיף להיות פה, מיכל? תודה רבה רבה רבה, ניסינו ככה לקבוע, וברוך השם יסתדר לנו, אז תודה על ההזמנה. אני... באמת, כאילו, הסיפור שלי שאיתו יצאתי לדרך, וזה מה שגרם לי להקים את העסק שלי ולעשות את השליחות שאני עושה היום, זה סיפור שרוב האנשים שעקבות אחריי, לדעתי, לא מכירות, אלא הם כן מגיעים לאיזושהי הרצאה מסודרת שלי, כי אני פחות מדברת על זה, כי כאילו, אני כבר לא שם, את מבינה? בכל אופן, היה לי איזשהו משבר בריאותי, בילו אצלי, שאתה מקווה שהיא לא משחלפת ריאלים, ובאותה תקופה, תוך שלושה חודשים עליתי 20 קילו, הייתי גם מאמנת כושר, אז הייתי מאמנת כושר עם עודף משקל, לא היה לי שום ידע בתזונה, לרגע לא חשבתי שזה קשור, מה שאני עוברת לתזונה, כן, הייתי בתקופה מאוד מאוד נחוצה מבחינת סטרס, במצח נפשי, כאילו היה לי בורום איזשהו עניין של גוף ונפש, והאמת היא, כי זה שהגוף שלי לא תסכן, והתחילו לתת לי כדורים לתפקודי כבד, זה לא כזה הטריד אותי, מה שהטריד אותי זה שהעליתי במשקל, פתאום להסתכל על עצמי עוד 20 קילו, ואני באה להדריך אנשים, ללמד אותם איך להשיג גוף חטוב יותר, אני לא מייצגת את מה שאני מלמדת. ו... [00:05:39] Speaker B: וממש להרגיש שהגוף שלך בוגד בך. [00:05:42] Speaker C: כן, שהגוף שלי כבר... [00:05:45] Speaker B: וזה כתוצאה, וזה גם העסק שהיינו עליו כשנפוגענו בגוף, וזה תאומר עד כאן, ו... [00:05:52] Speaker C: כן, זה מטורף, אבל אני כן חשוב לי להגיד שבאותו זמן שהייתי מלמדת כושר, תמיד היה לי את הקטע המנטלי מאוד מאוד חזק, אבל זה לא היה חלק מזה. כלומר, הייתי חיה על כוסות קפה, והייתי חיה על הוגות והוגיות, ואם זה כזה בסופי שבוע עם חברות יוצאים, ואוכלים את כל הג'נקפוד, האמבורגרים, כל ה... אני גדלתי בירושלים, אני יודעת שגם את, כאילו, מהאזור הזה, כזה במדרחוב, יש לך את כל האוכל של הרחוב, כאילו חייתי על הדברים האלה, והרבה פעמים היום, כשאנשים רואות אותי, איפה אני היום, חושבות שכאילו נולדתי לזה. ותמיד אני מסבירה שהעיר היא כל כך רחוקה מהמקום הזה של תזונה בריאה, אני לא הבנתי את המשמעות של מה עושה אוכל בתוך הגוף, כמה התזונה הפיזית בונה אותנו, והזכרת את הרמב״ם, הרמב״ם גם אומר שכשאוכלים אוכל בריא זה גם משפיע על הדעת שלנו, על המחשבות שלנו, על הרגשות שלנו, אבל זה ממש בונה את הגוף, התזונה היא לא רק פיזית, היא גם מנטלית. והאוכל הפיזי, יש בו גם משהו מלמנטלי, ובקיצור, מה שקרה זה שאני עשיתי מלא מלא דיאטות, אני מקצרת, ושום דיאטה לא הצליחה לי, אני עד היום מאוד אוהבת מתוק, אוהבת עוגות, עוגיות, כאילו אני מעדיפה מתוק על פני כל דבר אחר, ולא הבנתי למה, אני לא מצליחה לעמוד בפני צלחת עוגיות, או איזה עוגת גבינה מגרה, ואני ישר נופלת לזה, למרות שאני יודעת בראש שאני לא אמורה לאכול את זה. עבר זמן, וממש השתוקקתי להבין מה אני עושה, כאילו, איך אני מצליחה לראות את זה במשקל? אני חייבת לטיין שכאילו כל התקופה, וכמעט תקופה שלי שנה, שעשיתי מלא דיאטו, זה ממש גמר עליי ברמה של הביטחון העצמי, כלומר, כל פעם שנכשלתי, זה לא רק זה שלא הגשמתי את החלום שלי להיות רזה יותר, אלא זה גם הביטחון העצמי של, כאילו, מה דפוק בי, שאני לא מצליחה לעמוד מול הפיתועים, כלומר, משהו פנימי ככה נורא נורא נשחק בתוכי והאמונה העצמית שלי... [00:07:52] Speaker B: היא אוהבת חיה תלוי בתוצאות שלא הגיעו. [00:07:56] Speaker C: נכון, וגם את מנסה, את מנסה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, וזה לא מצליח, ואז כשהמורה, כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע, נתקלתי בספר שנקרא זונה אינטגרטיבית, של דוקטור ישוע רודנטל, שהוא בעצם דוקטור מאוד מפורסם בארצות הברית, יש לו בית ספר זונה אינטגרטיבית, זה בעצם זונה טבעית, אם נקרא לזה במילים שהן יותר מובנות, ואני זוכרת שהתחלתי לקרוא את הספר, זה ספר אבה, עם מלא מלא מלא מילים, התחלתי עם הספר באנגלית, כי רציתי את המקור, ותחלתי ככה לתרגם אותו, ופתאום אני קולטת שכאילו... אני לא אגיד שעבדו עליי, כי זה כזה מונח... קצת הייתי אומרת קשה, אבל כן הרגשתי שוואו, נפתחתי לעולם שלא הכרתי, עולם חדש, פתאום הזונה, זה היה נראה לי משהו מרתק, משהו מטורף, ואני חושבת שהסימון הכי חזק שנפל לי זה ששם התשובה, זה התשובה לשאלות שלי, למה זה לא עובד, למה לא מצליחה, התחלתי להבין את כל מנגנוני גוף האדם, איזון הורמונלי, איך מערכת העיכול עובדת, איך האוכל משפיע, מה קורה לאוכל בתוך הגוף, בחיים לא חשבתי מה קורה לאוכל, אחרי שאני אוכל את זה פה, זה לא משהו שכאילו, בסדר, הגוף עושה את העבודה, כאילו זה מתנה, קיבלנו מתנה מהקב' ברוך הוא לא צריך בכלל לחשוב על זה, ‫היה לי ברור שזה שינוי מקצה לקצה, ‫ולכן אני הולכת למצוא את הדרך, ‫וזה משהו שמגעים מאוד צעיר מעברתי ‫מאז שאני הייתי ילדה בבית ספר. היה לי ברור שזה הולך להיות צעד אחר צעד, זאת אומרת זה לא איכשהו שירוי סבלגו וגמרנו, אלא צעדים קטנים, ככה גם הייתי לומדת מבחנים, היה מלא חומר למבחן, הייתי מחלקת לי את זה, ממש, רעת המכון, מחלקת כל יום קצת, ואז יום לפני אפילו לא לומדת, בעוד שכל החברות שלי היו כאילו בעטרף ביום לפני עד הלילה, ואני כאילו בכלל בשם טיבנתי, כי אני כבר עמדתי, וככה בדיוק בינתיים... [00:09:44] Speaker B: מה זה היה לך את היכולת האתגונית שיש לך היום? [00:09:47] Speaker C: כן, זה משהו שיש לי את המגיל מאוד מאוד צעיר, זה כן, ממש ככה. לארגן דברים, לראות דברים, אבל בעיקר אני הבנתי שההצלחה תמונה בדרך. כלומר, אם אני אסכים לעבור את הדרך ולהתמודד עם כל הקשיים וכל ה... את יודעת, אוכל זה דברים שאתה מביא מהבית, אם זה להכילה מהבית, אם זה אוכל שאתה אוהב מהבית, אם זה דברים מנחמים, כאילו באמת, בחג האחרון עירכתי את ההורים שלי, והם הביאו כך את כל המאכלים המסורתיים שלהם, אצלנו, אצל אבא שלי, אבא שלי הוא חצי חלבי, אז יש... בכל חג יש אוכל מסורתי כזה, ופעם הייתי נורא מתלהבת מהאוכל הזה, היום, לא נעים לי להגיד, זה כבר לא עובר לי אפילו, כאילו הגוף שלי כבר לא רוצה, מרוב שהוא רגיל כבר לדמונה מאוד מסוימת, אבל זה היה תהליך שהסכמתי לעבור, זה היה תהליך מאוד מאוד... זה לא היה תהליך קל. [00:10:41] Speaker B: בעצם אני מבינה ממך, קודם כל אמרת כאן משפט מאוד מאוד חזק שאני רוצה לחזק אותו שההתלכה היא תלויה בדרך אנשים מאוד מאוד רוצים תוצאות, קודם כל ברגע שאני שחררת התלות שערך שלנו לא בתוצאות בואו נהנה מהדרך ואני חושבת שבהתחלה מאוד רציתי תוצאות אני זוכרת ששלחתי לך תעודה מה זה לך תלות מצליחה אני רוצה לחוות הצלחה הרגשתי חתיכת כישלון וזה פגע בי גם בערך העצמי שלי וכשהחלטת לי להבין שהדרך זה ההצלחה שלי אז התחלתי להצליח. אז התחלתי להצליח כי שחררתי המון סטרס ומתח, אז אמרת משפט שהוא מתאים בכל תחום, בכל וכל תחום. מדהים. ובעצם את אמרת, תרגעי, תקשיבי, מאכלים של בית, של הורים, של ילדות, זה משהו שלשנות את הטעם, בעצם טעם זה דבר מרחש. כאילו, אם אני רוצה לשנות את הדברים שהגרסה בינקוטה הזו, שגדלנו עליו, זה משהו שאנחנו יכולים לשנות. איך נשמע? [00:11:42] Speaker C: אבל צריך, אני אגיד לך, צריך קודם כול להבין שהלשנות זונה זה מאוד מאוד מאתגר. אני בכוונה רגע שאני אשמע את הזרח קור על האושי ועל האתגר, כי הרבה פעמים, במיוחד בדיאטות, זה כאילו או שיש לך כוח רצון או שאין לך כוח רצון, אבל זה לא ככה באמת. בסופו של דבר, כמו שהתרגלנו לאכול אוכל מסוים, אנחנו יכולים להתרגל לאכול אוכל אחר, אבל צריך להבין שיש את הקושי, כי כשאני מקבלת את הקושי אני פחות מתנגדת אליו, ואז אני יכולה להתמודד איתו, אני יכולה לעבור אותו, אני יכולה להתבונן עליו, אני יכולה לעשות איתו משהו. וכשאני מתנגדת לקושי אני אוטומטית אצל לפעמים אנשים אומרות לי, אני לא אוהבת לאכול ירקות. וכאילו, או אני אין לי זמן לחתוך סלט, כל מיני דברים כאלה שאומרות לי, אז אני לא אוכל ירקות במהלך היום שלי. ואז אני אומרת, אוקיי, בואי שנייה נעצור, בואי נבין מה הקושי, את לא אוהבת לאכול סלט, אין לך זמן, בואי נכיר בזה ואני אמצא את הדרך איך כן, אז אל תחתכי סלט, אוכלי ירקות ככה, כמו שהן. אבל כאילו, המטרה זה לאכול את הירקות, אז תמציאי את הדרך איך כן. והמקום הזה הוא בעצם מקום שבא ואומר, את יודעת מה, אנחנו גם כנשים דתיות, יש לנו שבע, צעודות שבת לברך הלחם באמת אני כל הזמן מקבלת את השאלות זה מה עושים בצעודה הרביעית ועכשיו חגים וכאילו את יודעת זה מצוות זה מצווה לאכול איך כאילו עושים את זה וזה גם הרבה יותר קשה את יודעת מה שאני מזכירה שבפסח הלכנו לחמותי שהיא גרה ממש קרוב לידנו, וגיסתי היא הגיעה בבוקר עם טייט ומנהלי ספורט, היא כאילו כבר עשתה את הספורט שלה, זה היה כאילו בחג, עכשיו אני באתי אחרי שכאילו הקבתי שתי תינוקות, ארגנתי אותם, איזה ספורט, כאילו... את מבינה, כאילו זה משהו אחר, זה אורח חיים אחר לגמרי, אז גם כאנשים דתיות זה הרבה יותר מאתגר נקרא לזה. עכשיו, כשאני מכירה את האתגרים, אז אני מבינה כמה הדרך חשובה. אז אני מוכנה לעבור דרך, אני תמיד אומרת לבנות, תראו, אתם יכולים להיכנס לאיזושהי דיאציית קהלתך, ויכול להיות שתשיגו תוצאה, אבל מה יקרה חודש אחרי התוצאה? מה יחזיק את התוצאה? כלומר, גם צריך לזכור, אמרת מקודם, אני רוצה תוצאות, אני רוצה תוצאות, אבל השאלה היא מה אתה רוצה, תוצאות לטווח קצר או שאתה רוצה תוצאות לטווח ארוך? כי אני לא רוצה ההצלחה שבאה והולכת, אני רוצה להחזיק את ההצלחה. אני היום עוד מעט קרוב לעשור, שירדתי 20 קילו, ריפיתי, הקבץ שלי נרפא, אני מרגישה מדהים, עברתי שתי לידות, וכל פעם אני חוזרת לעצמי, ואני אומרת, זה לא מזל, זה לא פוקס, זה לא כוח רצון, להיות אימא לשתי תינוקות מאוד מאוד קטנים, כולנו יודעות כמה זה קשה וכמה זה מאתגר וכמה זה סוזיפי וכמה אין זמן לעצמנו, אז מה קרה, כאילו איך זה התאפשר שחזרתי לעצמי? זה באמת שעשיתי שינוי, עשיתי שינוי, השינוי הוא, אני הפכתי להיות השינוי, אז יש [00:14:24] Speaker B: לי את הרגעים הטובים אני יודעת. היה קלפו מהפנים שלנו, מהרגשות שלנו, מהמצבות הברורות שלנו וגם מתוך ידיעה שאנחנו עושות פה תהליך, כי כמו שאת אומרת, אין סבן וגמר, הוא בשום... [00:14:35] Speaker C: כן, ערגלים, עבודה של ערגלים, באמת. [00:14:38] Speaker B: נשבר אם נעשה את זה בפיק אחד, כמו בכל דבר. [00:14:42] Speaker C: נכון, נכון, ממש. אני ראיתי את זה אחרי הלידה של ירי, השני שלי. אני ילדתי אותו, באמת, בלידה מדהימה, מדהימה, מדהימה. יצא תינוק בריא, ויום למחרת הרופא נכנס אליי לחדר, והוא אמר לי, תקשיבי, התינוק צריך בטיפול נמרץ, יש לו קשייה נשימה, אנחנו לא יודעים מה קורה לו. בקיצור, זה היה כזה בום, בום, בום, אני הייתי איתו חודש וחצי בבית חולים, לא יצאנו כאילו משם, ואני זוכרת שבחודש וחצי האלה אמרתי לעצמי, האוגן שלי, מה שאני הולכת לקחת ולנקוח, זה הולך להיות מה שאני משקיעה בו, התזונה שלי. ואז זוכרת שהלכתי לקנות לי ירקות ופורות ודברים, והתחלתי לסדר לי את האוכל, והיה לי נורא נורא נורא קשה, אז חילקתי לי את זה לעוד צעדים קטנים, עוד יותר קטנים ממה שאני נותנת בתוכנית שלי, דרך אגב, מזה נולד עוד נקרא לזה מיני תוכנית, או עוד גלגל הצלה לבנות שלי, אחרי זה גם עשיתי מזה סדרת מיילים ושלחתי את זה לבנות, והן נורא נורא התלהבות, כי הרבה פעמים אנחנו צריכים עוד פעם לשאול את עצמנו, מה הכי טוב שאני אוכל לעשות כרגע, גם אם זה טיפה טיפה טיפה, אז ידעתי שאני אעשה טיפה טיפה טיפה, ומהר מאוד, באמת, כאילו בואו אבל אני באמת משתדלת כדרך חיים, באמת בכל תחום, לא להיות שחור או לבן, תמיד לשאול את עצמי מה הכי טוב שאני אוכל לעשות, אפילו אם זה קצת, קצת, קצת, אני הכי מקדשת את הקצת הזה, ממש מקדשת את זה בקנאות. [00:16:05] Speaker B: ממש, אז קודם כול, אז שוב, זאת אומרת, ללכת על הדברים הקטנים שיביאו את התוצאות הגדולות, ואת שילבת כאן כמה דברים. בעצם את אמרת, למשל, אותה אחת שקשה לה עם הסלט או קשה לה עם הדבר הזה, בוא נראה מה יושב שם ובוא נראה איזה מחשבה מובילה אותה לדברים האלה או גם כאן עם התזונה של התינוק ההסתכלות שלנו והרגשה שלנו כלפי הדברים שנעשה כלפי הביס שנכנס לפה בעצם אנחנו נעבור פה לשאלה הבאה שבעצם התזונה והמראה שלנו מושפעים מאוד מהתודעה והרגשות שלנו כי בואי תספרי על זה, אתה נותנת כזה... [00:16:48] Speaker C: כן, אני מבינה מה את רוצה להגיד, את רוצה לדבר על הקשר אולי בין זונה ל... [00:16:55] Speaker B: בעצם כמה אישה שאוכלת הרבה או אוכלת מלא, זה הרי מושפע או מת הודעה שלה, או שיכולה לעשות תודעה או ש... [00:17:04] Speaker C: אני מבין לך מה, אבל לי... [00:17:06] Speaker B: זאת אומרת, הרגשית היא מאוד מאוד לא תלויה לשים את עצמה במרכז, או לדעת שהיא באמת חשובה בשביל עצמך, זאת אומרת, המיינדפי הרגשות שלנו מאוד מנהלים לנו את ההצלחה. [00:17:18] Speaker C: נכון, אבל גם צריך להבין, מיכל, שאוראל זה הדבר שהכי קל למלא את עצמנו בו. הכי קל, כאילו, הכי קל למלא את עצמי, לפתוח את המקרה ולהתחיל למלא אוכל. הרבה יותר קשה לשים נעלי ספורט ולצא להתאמן, הרבה יותר קשה לשבת ולעשות סביבה, לא יודעת, חיובית או לפרוק את הרגשות. עכשיו, למה צריך... שוב, אני הולכת לקשיים, כי שוב, כשמבינים את הכול שאפשר להתמודד איתו, צריך להבין שבסוף הרגילי אכילה, זה גם קשור לסביבה שאנחנו חיים בה, אנחנו חיים בעידן מערבי, שבאמת קשה לשלוט, כאילו, לפעמים אני אומרת, יש לי פרק בפודקאסט, לפעמים אני אומרת, זו מלחמה חסרה ציכוי, וכשאני מכירה בזה, אז אני מבינה שרגע לפני שאני מטפלת ברגשות ובכל הדברים הפנימיים ששם אני צריכה לעצור וממש להבין את עצמי, אני רוצה גם להתחיל, לקרוא לזה, להבין מה המזון שיגרום לי באופן אוטומטי לאכול פחות, מה המזון שירגיע אותי, מה המזון שיגרום לי להיות ברגשות חיוביים יותר, כי זה גם הפוך. את מבינה, מיכל? אני אומרת... [00:18:23] Speaker B: כמו חצי מה את אומרת, אני, במקום שאני אתן לרגשות שלי לנהל את הצלחת, אני אלך לחקור איזה צלחת תעשה לי רגשות טובים. [00:18:33] Speaker C: גם, בדיוק. וגם אני אתחיל תמיד עם הרגילים הפשוטים והקלים, ולאט לאט אני אתקדם. כי כשאתה מתחיל וקל לך ואתה חווה הצלחה, אז אתה תמשיך לצעד הבא ולצעד הבא, וכן, אני יכולה להגיד לך שבעזרת הרגילים פשוטים, יומיומיים, שכל אחד יכול ליישם, אפשר להוריד את ה... נקרא לזה את החשק או את האכילה בהסך דעת, בלפחות 60-70 אחוז, וזה ממש ממש שווה, ואני ראיתי את זה לאורך כל החיים שלי, כמה דווקא הרגילים הטובים הם אלו שבונים אותנו ועוזרים לנו, והם כאילו, זה כזה ללכת מסביב, אבל בסוף המסביב הזה הוא באמת מביא את המטרה, ו... [00:19:13] Speaker B: איך זה משפיע על האישיות שלנו ועל ה... אתה יודעת, אפילו אמרת על התפקוד של המוח שלנו. [00:19:23] Speaker C: אני אומרת כאילו מבחינתי, היום אני מסתכלת על זונה כמשהו שהוא מעצים אותי. למה מעצים אותי? כי זה באמת מאה אחוז בידיים שלי. הרבה פעמים, יש לי שתי תינוקות, אז אני שומעת כל מיני הרצאות של מדריכות הורים, אז עכשיו אנחנו בשלב שהן גמילה מחיתולים, כל הזמן הן אומרות שעל דבר אחד כאילו אי אפשר לשלוט על הילדים שלנו, מה הם יכניסו לפה, על הצרכים שלהם, כלומר על הדברים הפיזיים, אי אפשר לשלוט. וזה רק בשליטה שלהם. ואז אני אומרת, אוקיי, זה דבר ענק, זה כאילו בא ואומר לך, יש לך כוח בחירה, זה בידיים שלך, זה בשליטה שלך, לא נכנסתי איתך לסופר, ואומר לך, אוקיי, אם את לא קונה את הדבר הזה וזה וזה וזה, אז הלך עליי. תבחרי, את יכולה לבחור. ומהמקום הזה אני רוצה לתת לעצמי את הכוח, ואז אני שואלת את עצמי שאלות כמו, איזו אנרגיה אני רוצה שיהיה לי לאורך היום? אין רוצה שתהיה לי אנרגיה גבוהה, אני רוצה להיות מפוקסת, אני רוצה להיות ממוקדת, איזה דלק אני צריכה להכניס לגוף שלי, כדי שתהיה לי את האנרגיה הזו. אימא אני רוצה להיות, באמת, הדברים שהכי עזרו לי לחזור לעצמי אחרי לידות, זה ההבנה שאני כבר אימא, ואני רוצה להיות אימא אנרגטית, ואני רוצה לשחק עם הילדים שלי, ואני כל צהריים לוקחת אותם לגן, ואנחנו הולכים ישר לדינה, גם בחוק, ואני עולה איתם לכל המתקנים, ואני מתגלג'תי איתם, ואני עושה איתם הכל, באמת. ואני אומרת את זה כי אני לא חושבת שהיה לי כוח לעשות את זה אם לא הייתי מזינת עצמי. ועוד משהו שהוא מבחינתי כאישה שהייתה מאוד תולדת ממטבח, מבחינתי להיכנס למטבח ולבשל ולדאוג לאוכל, וזה היה בזבוז זמן, והייתי יכולה לצאת לאיזה בית קפה, לקנות סלט, לחלוק אותו לשתיים, לאכול פטוריים חצי, בערב חצי, בבוקר פירות שהם הכי זמינים. ולא הייתי מבזבז בזמן כדי לעצור לאכול, זה הכל היה תוך כדי, והיום גם אני מסתכלת על זה בצורה של שפע, של אוקיי, תעצרי, תני לעצמך את הזמן, תאכלי בנחת, תהני מהאוכל, אנשים אומרות שהן אוהבות לאכול, אז אני שואלת אותן, אבל את באמת כאילו אוכלת בישיבה, ואת מתענגת על כל הביס, ואת נהנית או שזה כזה חוטפים? אז אם חוטפים, זה לא באמת נהנים, לא באמת פרגישים את הטעם של האוכל. [00:21:35] Speaker B: אני רופא נהנית מכל ביס, אז שבוע שעבר עשיתי טיפולי רפלקסולוגיה ואיסוי, ואני תמיד מבקש משהו, שחרר לי לנו את העברים הפנימיים של הבטן. וזה הרגשתי כזה נוקשה שם במאה עין, ואמרתי לה, והיא אומרת לי הבאתי שלך רעבת, אוכלת המון שייקים, המון זה, את לא אוכלת פרק פופלי, תמגסי. אז אמרתי לה, כן, אבל אחר כך אני סובלת ממש מהצירות, זאת אומרת, אני אוכלת לחם, אני אשך השבוע, או אם אני אוכלת בשם, אז היא אומרת לי, כשאת אוכלת, תחשבי שאת... ואת יודעת שזה באמת טוב ובריא, תחשבי כמה את מתענגת ושמחה. כל הזמן את חושבת שאת הולכת עכשיו להכניס דברים לא טובים לגוף, הם יתעקבו. כמה המחשבה שלנו משפיעה אפילו על מערכת היכונות, וואלה, נכון, אני באמת כאילו, תמיד כשאני אוכל, רגע, אולי זה לא בריא לי, אולי זה לא טוב לי, אולי זה יחביד עליי, וזו התוצאה שבסופו של דבר קורה, זאת אומרת, אחרי שבת, גם שהכפדתי על התוסמין, וגם שהכפדתי על דירקות וסלט, ועל חלבון עשיר והכול, בסופו של דבר יש לך קבידה, כי אני אורגילה לזה כל השבוע, ואני צריכה פשוט להתחיל לחשוב כמה אני מוטיבה עם עצמי, וכמה... אימאלה, זה מטורף, כמה זה משפיע על מערכת העיכוד שלנו. [00:22:51] Speaker C: כן, אני רוצה, אני... בכל... אני גם באה כאילו בקטע של לשנות את הגישה, במקום לחשוב מה זה לוקח ממני. זמן שאני צריכה להשקיע, פוקוס, סנארית, כאילו, את יודעת, כל מיני דברים שכל הזמן אנשים אומרות, זה כל אתם רוצים, למה אני לא עושה שינוי? אז להיות בתודעה של מה זה נותן לי, איך זה מעשיר אותי, איך זה מקדם אותי, איך זה מפתח אותי, איך זה הופך אותי לגרסה משופרת של עצמי, איך אני נראה, את מה אני רואה, שלקחת את זה קצת לעולם הזה של הדמיון המודרח, אבל להגזים עם זה בהגזמה מטורפת, כי איתנו מון כוח, זה מבוקש, גם כשיש פיטוי, זה סמכים את התמונה הגדולה. [00:23:30] Speaker B: ובכלל, ככה שאנחנו מתמקדות במטרות הטובות ובתהליכים הטובים, אז דומה מושך דומה, אז הטוב ימשוך עוד טוב, ודברים עוד טובים ייכנסו לנו לחיים, וזה בכלל, זה לשים את עצמנו בסדרי הדיפויות, שלא כל אישה יש לה את זה, וברגע שהיא שמה את עצמה בסדרי הדיפויות, אמרת שפע, כשאישה משקיעה בעצמה, היא הופכת להיות סוג של מגנט של טוב, כי היא ראויה לטוב, היא מרגישה בעלת הערך, בעלת משמעות, היא חשובה, יש לנו גם פרק על שקל, יש לי הפיזית על הגוף שלנו, זה סוג של שלווץ נפש כזו, שלא מקוותת אותנו, או בהלכה עצמית על עצמנו, הפרופה הלכה עצמית, מה עושים כל האנשים שלכם, אומרים הלכה עצמית על עצמה שלהם? [00:24:14] Speaker C: קודם כל זה דבר נפוץ, הלכה עצמית זה מטורף. [00:24:19] Speaker B: אחרי שהם אכלו טביס, הם יכולים להיות [00:24:21] Speaker C: יום שלם, כן, אני תמיד אומרת ש... בגלל שאני אומרת שאוכל זה בחירה, אז אם כבר את אוכלת משהו שהוא נקרא לזה, לא בתפריט שלך, שלא תכננת, תבחרי אותו ב-100%. כלומר, תהיי באמת שלמה עם זה שעכשיו ואחר כך תאכול את ההוגה שלא תכננת לאכול, ותאכלי, תעמי, ותעופי על עצמך. אבל אם את לא שמה עם זה, אז תעצרי רגע, תחשבי, את באמת רוצה לאכול את זה? אולי תאכלי את זה יותר מאוחר, אולי תשמרי את ההוגה למחר, אולי, סליחה שאני אומרת, תשים לי אותה בפח, כי הגוף שלך זה לא פח זבל. כלומר, שזה יהיה בבחירה מודעת, ואז אין מה להלכות ואין מה להתבאס על עצמנו, כי בחרתי, אם בחרת, מעולה. אם את מלכה את עצמך, אז לא בחרת, לא היה שם תהליך בחירה. כי אנחנו... [00:25:09] Speaker B: וגם חשוב להיות במקום בוחר ולא... שאנחנו חייבות דברים או שהמציאות מאלץ אותנו. [00:25:16] Speaker C: דרך אגב, המילה חייבת, שימי לב איזו מילה יש בפנים, חוב. אנחנו מייצרות חובות שאנחנו אומרות אני חייבת ואני חייבת ואני חייבת, וזה מקום שכאילו הוא פשוט מקבץ לנו את השפע. [00:25:31] Speaker B: בכלל, העוקבות שנמכרות חייב, מוכרח וצריך זה רשת אבות של חמץ ופסולת ולא רוצות אותן בחיים שלנו וללמוד לבחור, ללמוד להתחבר ועל כעה עצמית זה אחד הדברים שגורם להמון דלקתיות בגוף כי עניינו המון דחייה מעצמנו, המון תינה וכעס על עצמנו וזה פשוט סובר דלקתיות וריאלים וברגע שאנחנו בהמפייה ובחמלה שזה... ובבחילה, זה מביא לנו המון המון יכולת להחלים, וזה הכול הטעמותיות, כי אנחנו צריכות באמת לאפשר ותהליכים להיות, והתזונה, וברגע שאנחנו במקום כזה אמפתי לעצמנו ובוחן, התזונה תעבור הרבה יותר וגם מה שהיא תעשה בגוף הוא יעיטיב הרבה יותר, כי התודעה שם תהיה במקום מאפשר, שזה... וואי, מרגש וזה עושה חשק. [00:26:24] Speaker C: נכון, אני גם חייבת להבטיף עוד משהו, מיכל. אצלי, ב-2018, זו הייתה שנה עם נקודת מפנה מאוד חזקה בתזונה שלי, אני ממש החלטתי שבשנה הזו אני הולכת לעלות דרגה, מה שנקרא, זה ממש הייתה החלטה יזומה, והדבר שאני עשיתי, אחרי כל נפילה שלי, אני ממש יושבתי לתחקר מה היה שם וללמוד. כי אני תמיד אומרת שנפלנו, כבר שילמנו את המחיר של הנפילה, אז בואו לא נמשיך ליפול, נביח לפחות את הסחר של הלימוד, נשב ונבין מה היה שם שגרם לנו ליפול, ולפעמים הייתי נגלה דברים קטנים, כמו בערוכת צהריה צריכה לאכול דברים מאוד מאוד ספציפיים כדי באמת להיות צבעה, ויש דברים שהם הפוך, הם גורמים להיות יותר יפה, ואז מגיע אחר הצהריים ואני נופלת, עצרתי כדי לגלות את זה, והיכולת שלנו, סבבה נפלנו, אבל בואו נלמד, הלמידה זה כל כך קריטי בתהליך התבונה, ללמוד מכל סיטואציה ולהבין מה לאבא אני אעשה יותר טוב, כי אי אפשר, אני לא יכולה להבטיח שלא יהיו נפילות, אבל אני כן אוכל להבטיח, שאם הזמן כשאת תלמדים מהנפילות, אז יהיו פחות ופחות נפילות, וגם כשיהיו נפילות את כנראה לא תגדירי אותן כנפילות, כי את יודעת שאת 80% בטוב, ו-20% הכל טוב, את בן אדם, את אנושית, מותר לך, את לא עושה סיפור. [00:27:43] Speaker B: כן, אז את היית אומרת להם שגם בנפילות, גם בזמן של כאב, גם בזמן של אתגר רגישי, הנפילות בסופו של דבר הם הרגעים הכי טובים שלנו בחיים, אנחנו לא רוצים להגיע אליהם. אבל כמות היכולת שלנו ללמוד שם, היא יכולה לקדם אותנו כל כך המון. [00:27:59] Speaker C: נכון. [00:27:59] Speaker B: אז פשוט לחבקי את עצמך ברגעים הכלכל טובים של החיים, ותהיי שם בהתבוננות ולראות איך את צומחתם, את תגלי כמה הם היו טוב, כי כל מה ששם שהולך לנו זה טוב, גם שזה נראה לנו לפעמים רע. [00:28:12] Speaker C: נכון, נכון. [00:28:13] Speaker B: אוקיי, אז... אז דיברנו על זה, איך אפשר לעשות שינוי בתודעה ובהרגשה, זה על ידי החשיבה וההתפקדות במה זה כן יעשה לנו טוב. ואז נניח עכשיו אישה שומעת אותנו ואומרת, וואי, זה עושה לי חשק. אוקיי, אז מאיפה אני צריכה להתחיל? אמרת להתחיל את זה מדברים מאוד מאוד קטנים, לעשות לסדר מה מטיב איתך, מה פחות מטיב איתך, מה ייתן לתחושת צהובה בין... [00:28:46] Speaker C: תראי, קודם כל בואו נתחיל עם ה... אני אומרת, כאילו, הבסיסי ביותר, כל מה שעשיר בוויטמינים ומינרלים ונוגדי חמצון ואנטי-אוקסידנטים, וערכים תזונתיים, להגביר, להגביר, להגביר. פירות וירקות זה המזון הכי, הכי בריא והכי חשוב לגוף האדם. הרמב״ם אומר, אפשר לאכול ביום שתי קילו של פירות וערקות ולקבל הכל, כולל חלבון, כולל כל מה שצריך. עכשיו, אני מכוונה מהדגישה הזה, כי רוב האנשים לא אוכלים פירות וערקות, רוב האנשים אולי קונים, אבל זורקים לזבל בצח שבוע, כי בסופו של דבר פירות וערקות, זה מזון העל, אוקיי? אני, בתור מישהי שמוכרת תספי דונה, אני יכולה להגיד שאין תחליף לפירות וירקות. תסף דונה הכי טוב בעולם, הלעיסה, השימוש ברוק, כל מה שהגוף מפריש בעקבות הפירות והירקות, אז נראה אותך איך אנחנו משלבים את זה לאורך היום. אני יכולה להגיד איך אני משלבת את זה, אני אוכלת פירות בבוקר. מעבר לזה שכאילו זה מלא מלא אנרגיה, וסוכר שהוא טוב, שהוא נותן אנרגיה, זמינה, זה לא סוכר שנאגר בגוף, זה לא משמין, זה בכלל כאילו, יש הרבה, נקרא לזה, דיאטנים שמפחידים מפני פירות, אז אני לא עכשיו, לא נעשה פה הרצאה על פירות, אבל בסוף פירות, זה, אני אומרת, זה כאילו קפסולה שהקב' ברוך הוא ברה לנו, תראו כאילו מאיפה זה הגיע, מהקדוש ברוך הוא, וזה 90 אחוז מים. 90 אחוז, זה המון. ואז כל השאר... [00:30:17] Speaker B: זה מה שהאבות הכי צריך, נוזלים. [00:30:19] Speaker C: בדיוק, עכשיו, כשאוכלים את הכול ביחד, אז... צריך להסתכל על זה כאל מכלול, אז הגוף יודע להקל את זה טוב, זה לא סתם שזה מגיע עם המון המון מן, כדי שזה יתקל טוב, זה לא שעכשיו לקחתי סוכר מתוך הפרי, והוספתי לו עוד כל מיני חומרים משמרים, ואים למיניהם, וכל מיני דברים שהם בכלל אסור לאכול אותם, שהם לא בנויים לגוף האדם. אז כאילו גם לחשוב, ופה אני באמת רוצה להגיד ישר, מלא טרנדים של תזונה, מלא שיטות, מלא גישות, איך אני אדע מה הגישה שהכי טובה לי, אז קודם כול, תפילו את ההיגיון שלכם, הרבה אנשים... למשל אחת, בוקר. הרמב״ם אומר, בבוקר תאכל כמו עשיר. אז נשים אומרות לי, רגע, אבל את אומרת, כאילו, בתחילת הבוקר, לעשות איזשהו צום, כאילו, לא להתחיל על הבוקר ולאכול, סוג של צום לסרוגים כזה, ששעה ראשונה בבוקר רק שותים. אז אני אומרת להם, בסדר, אבל הרמב״ם היה כאן בבוקר, היה הולך לטבול, היה מתפלל, היה לומד תורת, הוא היה מגיע לאוכל, היה לוקח כמה שעות. כאילו, את מבינה, כשאתה מתחיל לחשוב, ואתה לא לוקח דברים ככמו שהם, כפשוטם, אז אתה מבין שבסופו של דבר, הכל זה היגיון, כשמבינים איך הדברים עוברים. איך הדברים עובדים בצורה הגיונית, אז יותר קל להבין מה נכון לגוף, ובאמת אני יכולה להגיד שתזונה זה דבר שהוא מאוד משתנה, וגם אני, כלומר, עכשיו נגיד, מיכל, את אומרת שאת יותר שותה שייקים ודברים קלים, יש מצב שתגיע תקופה ותרצי יותר ממש לאכול אוכל וללעוס וכזה, ויש תקופות שיותר מתאים, גם אני רואה, גם אני נגיד, עכשיו אני מרגישה שאין לי כוח ללעוס, באמת. [00:31:48] Speaker B: כאילו... כן, במקרה שלך, מזבע לי את הקריר הזה. [00:31:51] Speaker C: כן, מזבע לי כזה, אני יכולה לאכול עוד את קערת הוותיח עם זרת שיעה וקצת אגוזים, וכאילו, מאוד להיות קשובים. אני פחות מתחברת לתפריט או גישה מסוימת, אני יודעת שה-80% מהזונה שלי צריכה להיות טובה, פירות, ירקות, תניות, אגוזים, נבטים, כל מה שמינה צומח, ואם בא לי מדי פעם לכתוב את זה, אני מאפשרת לעצמי, אבל שוב, במודעות ובהירה, ותראה, אני יכולה ממך לתת מלא מלא טיפים, אז את תכווני אותי כי אני יכולה לדבר ביחס לך. [00:32:22] Speaker B: אז בואי תתני לנו איזה, ככה שלוש טיפים ככה, שאת יודעת, שיכולו להתחיל משהו שאת ככה... [00:32:28] Speaker C: שהם Game Changer מבחינתי. אוקיי. אז אני אתן, אוקיי, אני אתן את הטיפ הראשון, שתי כוסות מים לפני כל ארוחה, לפני שאתם אוכלות, הכי טוב זה חצי שעה לפני ארוחה, אבל גם אם לא הספקתם, שכחתם, שתי כוסות מים, הרבה פעמים אנחנו הרבה יותר צמאות מאשר רעבות, מים זה חיים, הגוף שלנו עשוי, 70 אחוז מים, כל התפקודים בגרופ נעשים על ידי מים, אנשים עוברים ימים שלמים בלי לשתות מים, תאיבי אורות, שכח אורות, חוסר ריקוד. הנה, גם אני פה, מיכל איתך, יש לי בקבוק ענק, זה כבר הבקבוק השני שלי היום. אז אני מטדלקת מים, אני בכוונה אומרת שתקוסק לפני האוכל, כי לפני האוכל זה פשוט יעזן אתכם, אתם תאכלו הרבה פחות, לא מדויק יותר, נכון יותר, וזה גם משפיע לנו על בלוסות הטעם, על החשקים, על האיזון ההורמונלי, אז מבחינתי מים זה חיים. דבר שני, ירקות חיים, קערה בינונית, בין אם זה קערה צהרת בינונית, בין אם זה לקחת הרבה ירקות כמו שהן. לי היו תקופות, הייתי לוקחת גמבה, שוטפת אותה כותחה, אוכלת ככה. מלפפון שוטפת, אוכלת ככה. בלי, כאילו, אין, לא הייתי עוצרת לחתוך סלט וזה, לא היה לי סבלנות, אבל כן הייתי לוקחת את הירקות, והעיקר לאכול את הירקות. ירקות זה המזון בטבע עם הצפיפות התזונתית הגבוהה ביותר, אפילו יותר מפיורות, כי פיורות זה בעיקר מים, אז בירקות יש ויטמינים ומינרלים ונוגדי חמצון ואנטי סרטניים וזה באמת כל ירק, תרשמו בגוגל מה הגולות ומה עושה, אתם פשוט תגידו, וואו, זה כאילו תרופות מהטבע. איך אנחנו לא מכניסים את זה לצלחת שלנו כל יום? איזה פסחוס. גם שאנשים אומרים לי, סלט זה לא אוכל. אז אם סלט זה לא אוכל, אז מה אוכל? שוב, לחשוב בהיגיון, והטיפ השלישי, אני קוראת לזה שעת זהב. מה זה שעת זהב? שעת זהב זה שעה שאנחנו נותנים אותה במתנה לגוף שלנו אחרי כל ארוחה. סיימתי לאכול, אני מסתכלת מה השעה, נגיד השעה שתיים עד השער שלוש אני לא מכניסה שום דבר לגוף שלי. למה? כי אנחנו רוצים עכשיו שמערכת העיכול תתעסק באוכל שנכנס, ולא תצטרך להמשיך לעכל מזון, כי אם הגוף יהיה עסוק כל היום רק בלקלות מזון, אז המזון שלא מתעכל, הוא פשוט תוסס, גם המזון בריא, הופך להיות ריכבון. תחשבו על פח דבל, שלא נפנה אותו כמה ימים, הפח דבל זה יהיה פריח, וריכבון וחיידקים שקורים בתוך הפח, אותו דבר קורה בגוף שלנו. כשאנחנו מאמיסים כמויות של אוכל, אוכל לא מתעכל, הוא נרכב בתוך הרוח, הוא מייצר רעילות, מייצר ציסול, מוביל להמון המון המון מחלות, ודרך אגב, זה אחת הסיבות המרכזיות שהיום עליו, סובלים מדי לקרות במאי ומחלות עיכול, זה מאוד מאוד לפוץ, כי כל היום הפה עובד, ושוב, זה לא משנה, גם הפה יעבוד בירקות ופירות, הגוף צריך מנוחה. אז השעת זב ומניפולציה למוח, שאומרת, אוקיי, בא לי עכשיו את המתוק אחרי האוכל, עוד שעה. עוד שעה המתוק יחכה, פתאום עבר 20 דקות, מרתז בסובה כבר מועטת לכם שאתם סבעות, גם את המתוק לא בא לכם. אנחנו בעצם מרגילות את עצמנו להרגילים שהם... שימו לב, אני לא נכנעתי לכם לצלחת, אני נתתי איזה שהם רגילי מסגרת שעוזרים לנו לשמור על גבולות מסוימים, וזה פשוט מאמן את הגוף מחדש לדברים הטבעיים והטובים והבריאים שהוא צריך. [00:35:43] Speaker B: וואי איזה עצות זהב, אני זוכרת את מוסיכת הזהב שאת גם. יש לך הרבה דברים עם זהב. איזה כיף, יאו איזה פרקסט שווה, כאילו נראה לי שהם צריכות לשמוע את זה פעמיים בשביל ככה לקבל כל כך הרבה תובנות על באמת על חשיבה טובה על עצמנו, על להתמקד בדרך, על ליהנות מהמצרות, על להפסיד את עצמנו במרכז, על ההשקעה בדברים הקטנים, לצעות כאלה מדהימות. יא, איך זכינו. אז אם נהניתם מהפרק הזה, תשתפו אותו. [00:36:21] Speaker C: רגע, מיכל, סיימנו? [00:36:23] Speaker B: יש לך עוד מה להוסיף? [00:36:25] Speaker C: יש לי משהו אחד שאני חייבת להגיד. [00:36:28] Speaker B: לא רואה כל הפרק הזה, אבל איזה כיף, בטח. [00:36:32] Speaker C: אוקיי, תראו, אני רוצה להגיד, אני לא סתם בהתחלה כל הזמן הלכתי למקום של הקושי, אני לא בן אדם כזה, אני באמת בן אדם חיובי, שאני אוהב לראות את הטוב, הלכתי למקום של הקושי מתוך עניין של להגיד שזה באמת קשה לעשות שינוי תזונה, אני עשיתי שינוי תזונה מהקהילה קצה, הלכתי לקושי להסביר כמה זה קשה לשנות אורח חיים, זה קשה לשנות את התזונה. כמה בחירות של אכילה אנחנו יכולות לעשות ביום, כמה שליטה עצמית צריכה להיות לאורך כל היום כדי באמת להצליח לסיים את היום בטוב, זה קשה, אבל תביע את זה, כמה אנרגיה, כמה מוטיבציה, כמה... כי את יודעת מה, אני היום עושה ספורט כל בוקר, זה הרבה יותר קל לי מלבחור נכון באוכל, כי עשיתי את הספורט נגמר, והוא כאילו... זה אנרגיה שהיא נקודתית, אבל מה אני רוצה להגיד? אני הלכתי לקושי, אני רוצה לחזק. אני רוצה להגיד שמי שתחליט לצאת לדרך הזו ולתת לעצמת המתנה הזו, אני קוראת לזה מתנת הבריאות, האנרגיה, החיוניות, גם הנראות, גם לראות טוב, זה לא שהיא תחילה להגיד את זה, כי כשאת נראה טוב, את מרגישה טוב, זה בסדר, זה בונוסים, ואנחנו רוצות את כל החבילה להרוויח כמה שיותר, אני רק רוצה להגיד שמי שתלך את הדרך הזו, והיא לא תתייש, והיא תיפול ותקום ותיפול ותקום, וזה לא משנה כמה זמן זה ייקח, גם אם זה ייקח לה שנתיים שלמות, אבל היא תהיה על זה, ובכל רגע בזמן היא תשאל [00:37:47] Speaker B: את עצמה מה הכי טוב שהיא יכולה [00:37:48] Speaker C: לעשות, גם אם זה קצת קצת, אני באמת מבטיחה, מניסיון עליי ובאמת על מאות של אנשים שהיו אצלי, שהם שינו את החיים שלהם מהקצה לקצה. וכאן אני אומרת, זה לא אוקוספוקוס, וזה לא עכשיו איזושהי תוכנית שתגיד לכם שב-14 ימים החיים שלכם השתנו בתזונה, זה לא עובד ככה, זה צעד, צעד, צעד, צעד, להתמיד, להתמיד, להתמיד, להתמיד, ליפול, לקום, ליפול, לקום, אבל בסוף משהו קורה, באמת, משהו קורה, הגוף מתגמל חזרה, לא להתייאש, אני רוצה שתצאי ממצב המחזק הזה לא להתייאש מהדרך, הזמן גם ככה עובר. תעשו בקצת שנכון לכם, ואתם תצליחו, ואתם תגיעו למקום טוב, אני מבטיחה, זה כל כך מתדמל, רק לא לפחד מהקטן קטן, לא לפחד להוקיר את זה, להוקיר את הקטן קטן הזה, ולדבוק בו, ממש לדבוק בו כמו... כאילו זה חלק מכן, הקטן שכזה. [00:38:40] Speaker B: כן, אני ממש מאמינה בדרך ובתהליכים, בתור אחת שעושה תהליכים, היא אוהבת תהליכים, אי אפשר בלי הדרך. זאת אומרת, זה לא היה עבוד מרגש וכיף, איזה כיף החיזוק שלך. ואם עד לא סיימנו, אז היה לי שאלה שעכשיו נזכרתי בה. [00:38:58] Speaker C: יאללה. [00:38:58] Speaker B: הרי את בעצם גם מוכרת תוספי תזונה. מתי אנחנו צריכים לשלב את תוספים? אם אנחנו באמת אוכלים בריא, מתי המקום של תוספי התזונה להיכנס לחיים שלנו? או שבעצם כמה שנאכל בריא לא באמת נצליח להכניס הכול? [00:39:13] Speaker C: זהו, תראי, אנחנו חיים בעידן מטורף, מבחינת רעילות שאנחנו אסופים לכמות איסטרית. אני הולכת בחוץ לספורט שלי ואני רק חושבת על כל הפיח שאני נושמת, הסטרס הגדול, באמת, זה עולם שהוא רבוי ברעלים. אני לוקחת את הספק זונת כדרך חיים. אני ממש מאמינה בזה, אני מרגישה שזה מאוד מאוד חיזק אותי. אז באמת עניין של בחירה, אבל... לא הייתי מתחילה דווקא מזה, כלומר הייתי ניחה מדברים שהם פשוטים יחופים. [00:39:45] Speaker B: כן, רק רציתי לדעת מה את חושבת על זה, גם אני לא כל כך אוספת, זו לא כל כך עצומה. [00:39:48] Speaker C: אני חושבת שזו חובה, היום לדעתי זו חובה ש... תראו, הנתונים מדברים על זה שהילדים שלנו היו פחות עשור מאיתנו. כלומר, לילדים שלנו כבר אין את הרזרו שלנו היה. הם כבר כאילו נולדו לעולם שהוא כולו עמוס ורעלים. אז לבוא ולחזק אותם זה מבחינתי כאילו, וואו, זו חובה, וזה גם להבין באיזה עולם אנחנו נמצאים היום. היום אנחנו נמצאים בעולם שצריך להרתום את הטכנולוגיה והיא בתוספת זונה מבחינתי, זה כמו לאכול אוכל, כמו שאני אוכלת את התפוח היומי שלי. [00:40:22] Speaker B: זה כמו שיש לך השקעת מקופת גמל היום, כאילו, אתה חייב להזין את הצלחה העתיד. [00:40:26] Speaker C: כן, נכון, נכון, נכון? סטנציה גופנית, זה אחד מהרווחים, כשבוחרים נכון. [00:40:33] Speaker B: וואי, וואי, וואי. תקשיבי, זה פרק שכל מילה בו זהב. [00:40:38] Speaker C: איזה כיף. [00:40:38] Speaker B: איזה כיף. אז כמו שאמרתי, שתפו אותו, תפיצו אותו, תגידו אותנו בסטורי, ו... וואו, אני מתרגשת שהוא ייצא. [00:40:49] Speaker C: אבל אני... איזה כיף, איזה כיף. תודה לך. תודה על החוק. [00:40:51] Speaker B: תודה על השאלות, תשלח לנו. תמיד כיף לי לקבל את התגובות של נשים אחרי שהן שמעו את הפרק וכמה זה חיזק אותן ונתן להן. אז תודה שהייתי איתנו ממש ותודה לכם שהם מעדינות פעם אחר פעם לפרק ושולחות לי הודעות ומחממות לי את הלב כמה הפודקאסט הזה עושה לכם טוב לשפר את איכות החיים אז ניפגש בפרק הבא