Episode Transcript
[00:00:00] Speaker A: ברוכות הבאות לפודקאסט רגשות הגב. בואו נדבר על כל מה שנמצא מאחורי הגב והיציבה שלנו. נקבל כלים להתעצם, להתחזק ולחיות בגרסה הטובה ביותר של עצמנו, עם גב זקוף וללא כאבים. אני כאן, מיכל כהן, שמחה להזכיר לכן שאתן ראויות ליותר, שאלוקים רוצה שתרגישו בריאות, הצלחה, מלאות בשפע וברוגע. וברגע שיש לנו את כל הכלים לכך, מאפשרות לעצמנו לשחרר כל כאב ולחיות בעוצמה כמו שתמיד חלמנו.
[00:00:36] Speaker B: מיד מתחילות.
[00:00:43] Speaker A: וואו, אני מאוד מתרגשת מהאורחת שיש לנו היום. האמת היא שיצא לי להכיר אותה מהרשתות החברתיות, מעולם לא פגשתי אותה, וראיתי הרבה פוסטים והרבה דברים שהיא מדברת על גוף נפץ. כל מה שאני היום מעבירה וכל תהליך הריפוי שעשיתי עם עצמי זה היה שהתחלתי להבין שיש קשר הדוק ואי אפשר להתעלם מזה שכל דבר בגוף שלנו בעצם מספר לנו והיא כותבת את זה בצורה נורא יפה לקריאה וכיפית ומעניינת ותוך כדי שהתחלתי לראות את הדברים ראיתי שהיא גם עברה סיפור חיים מאתגר ולא קל והיא אומרת לי עכשיו לא קשה, אבל בעיניי מתבלבלת בחוץ זה נשמע קשה מאוד. היא פשוט לוקחת את ההסתכלות על החיים בצורה מאוד מיוחדת, וזה חלק מתהליכי הריפוי שהיא הולכת ללמד אותנו.
ובאמת, כל אחת יכולה לחוות גאולה, אז כיף לי קודם כל להביא נשים שמצליחות להביא את עצמם לגאולה, והן בשלבי גאולה ומרגישות עוד ועוד ועוד את הריפוי בתוכן ובחיים שלהן. והריפוי הכי גדול זה שאנחנו גם מצליחות להעביר אותו הלאה לעוד ולעוד נשים ויאללה איזה כיף לי להציג אותך מירב מתנה מדהימה מרואי התשראה ואני אספר לכם גם בסוד שהיא כבר באה לפה להקליט פודקאסט אבל הקדוש ברוך הוא רצה שזה יהיה מוסרט אז היינו צריכות להיפגש שוב וכל העיכובים הם הדיוקים הכי מושלמים בעולם איזה כיף שאת כאן גם לי כיף להיות כאן יואו, וואו, אני מה זה מתרגשת, ותקשיבי, את פשוט אישה מעוררת השראה, היא אישה שיכולה לעלות על במות ולספר סיפור מטורף ומצמרר, והיא פשוט ענווה, שפלת רוח, הכל בנועם, הכל בחיבור אמיתי, והיא מתמודדת, תקשיבי. כן. יואו, אז בואי תספרי לנו קצת על עצמך, כאילו, מי שלא מכירה, יודעת.
[00:02:39] Speaker B: אז אני מירב מתן, אני מטפלת אנרגטית וגם מטפלת ברפואת תדרים ביו-רזוננס לפי הרפואה הסינית. אני מעבירה אנשים תהליכים של יציאה ממקום שהנפש שלהם כלואה בעצם בתוך גוף שסובל, כי לא טוב להם להיות במקום שהן נמצאות בו.
מעבירה אותם תהליך.
שהם יוכלו לצאת משם בכוחות עצמם, כי רק אנחנו יכולים לרפא את עצמנו. אף אחד לא יכול לרפא אותנו חוץ מאנחנו עצמנו. אנחנו יכולים ללכת לכל הרופאים הכי גדולים בעולם ולמטפלים הכי גדולים בעולם וגם אפשר לבוא אליי, אבל מי שעושה בסופו של דבר את התהליך זה המטופל בעצמו, זה המטופלת.
[00:03:27] Speaker A: וגם איזה דבר מרגש זה לראות את זה בכל התוכניות.
שאת המטפלת של הצריך, בסופו של דבר אתה יודע מה טוב לך, בסופו של דבר אנחנו עומדות להקשיב לאמת שבתוכנו, זה גם מתגמל ברמה מטורפת, כי אנחנו עושות את זה.
[00:03:44] Speaker B: נכון, כי כל בן אדם...
[00:03:44] Speaker A: והשאלות תלויות וגמורים בתרופות ואנשים, ואז גם את הבלוק של האשמה, זה לא עזר לי, הוא לא היה בסדר, הלכתי לזה, את כל מה אחרים. רגע, ומה אני?
[00:03:54] Speaker B: נכון, זה מביא אותנו למקום שרוב האנשים שסובלים פיזית או נפשית זה אנשים שמחפשים שליטה.
וברגע שהם מאפשרים לעצמם לקחת שליטה על החיים שלהם, לקחת את השלטון ולהגיד, אני עכשיו מטפל בגוף שלי, בחיים שלי, זה כבר הריפוי.
כי ברגע שהם זורקים את האחריות על המטפלים, או על הבני זוג, או על כל מי שמסביבם, הם שוב פעם איבדו שליטה.
אז הם לא יכולים להגיע לריפוי ככה, הם ישימו פלסטרים, אבל זה לא...
[00:04:27] Speaker A: איבוד שליטה זה דבר מערער, זה יכול להיות בסופה כל החיים.
[00:04:31] Speaker B: נכון. אי אפשר להגיע לאיזון אם אנחנו לא לוקחים שליטה על החיים שלנו.
[00:04:35] Speaker A: גם האחרים יגידו, או מה האחרים יעשו, אתה לא מי שאתה. אתה לא גם להיות הפוטנציאל שלך בכלל, אתה לא יכול להביא את עצמך בשום כיוון, אז בטח שהגוף יהיה...
[00:04:46] Speaker B: הנפש לא יכולה לסבול את זה, כי היא באה לעשות את התיקון שלה ואת המסלול שלה, וכשהיא הולכת ומשווה את עצמה לאנשים אחרים ולתיקונים אחרים, אז היא כאילו סטתה מהמסלול, וצריך פשוט להחזיר אותה, והבן אדם היחיד שיכול להחזיר אותה זה הוא עצמו, כי הוא קיבל את הגוף הזה שסובל בשביל לשמור על הנפש, שהיא דבר קדוש, הרי למה יש גוף בכלל? למה שלא היו מסתובבות בעולם רק נשמות? זה היה פותר הרבה מאוד בעיות, אבל הנפש זה דבר כל כך יקר שאי אפשר שהיא תהיה חשופה. צריכה להיות שמורה בתוך כלי, וכשבן אדם מקבל כלי לשמור על נפש יקרה והוא מזלזל בכלי הזה ולא דואג לבריאות שלו ולא דואג לנראות שלו ולא דואג לחיים האישיים שלו, אז הוא לא עושה את התיקון של הנפש, הנפש לא מגיעה למקום שהיא צריכה להגיע ואז היא צורחת. איך היא צורכת? דרך הגוף.
[00:05:38] Speaker A: דרך הגוף, דרך כאבים. את יודעת, ולפעמים עוד דרך דכדוך או דיכאון. את יודעת, הייתה לי מישהי שהיא שלחה לי השבוע הודעה, והיא אומרת לי, מיכל, אין לי דיכאון אחרי לידה, עכשיו אני מרגישה כמו דכדוך שחזר לי כאב דיכאון, אני לא אחרי לידה, אני לא זה. אתה תקשיבי, הנפש שלך מבקשת שתעלי עוד רמה, שתצמחי, שתעברי את השלב הבא. אי אפשר להישאר כל הזמן באותו השלב, היא מרגישה שהיא מצית את ה... את יכולה לתאר. הגוף באותו דבר גם בגוף, בכאב או בכל חלילה. ממש עובד ככה. זאת אומרת, זו בקשה של הגוף שלנו, זו דרישה של הנפש שלנו, שאפשרי, שאנחנו ראויות, וזו גם התחייבות שהתחייבנו למשלח שלנו.
[00:06:16] Speaker B: נכון.
[00:06:16] Speaker A: התחייבנו לה, שאנחנו נעשה את הגרסה הכי טובה שלנו, ומשהו בדרך, פתאום איבדנו את זה שם.
[00:06:26] Speaker B: אז איך עשית את זה? איבדנו את זה, אני חושבת, כשהיינו ממש קטנים, כשילד קטן בוכה, משתיקים אותו, דוחפים לו בקבוק, דוחפים לו ממתק, הוא נעלב, קח טופי, זאת אומרת לא נותנים לרגש שלו ביטוי, לא נותנים לרגש ביטוי, אז הוא מתרגל, כשיש לי רגש אני צריך להשתיק, עכשיו אחר כך זה משתכלל, זה לא רק אכילה, זה גם לברוח למסך, לברוח לדברים, לא להתמודד ולא להתעמת עם הרגש, כי הרגש זה איזושהי רגישות מסוימת שבן אדם צריך לפתור אותה.
[00:07:00] Speaker A: נכון, והיא מייצרת גם את כל הסוגים החלות והכאווים.
[00:07:02] Speaker B: בדיוק, זה יוצר איזושהי חסימה אנרגטית.
[00:07:04] Speaker A: על אף פעם שיתוף אישי שלי, רינוק שלי הוא חיווער בן שנתיים, כשהוא בוכה, אין לי דרך, פשוט, הוא ילד כזה, עם סיים, אם הוא החליט משהו יש לו אופי, הוא פשוט יושב ובוכה, ואני אומרת, אתה עצוב, אתה כועס, אתה זה,
[00:07:20] Speaker B: והוא רופא, משקפת לו.
[00:07:22] Speaker A: והוא בוכה, בוכה, פתאום אחרי איזה רבע שעה, עשרים דקות, זה כאילו, אם הוא מחליט, אז הוא על זה עד הסוף. גמר לומר את כל מה שיש לו, ותקשיבי, זה דרך להתמרץ.
[00:07:31] Speaker B: כן, זה מרגיז.
[00:07:33] Speaker A: ואז הוא קם, והכל פתאום הפך להיות סבבה. זאת אומרת, למה אנחנו כמבוגרים, שאנחנו מרגישים על הפרצוף, לא מתיישבים רגע על הרצפה, וקצת מאפשרים לעצמנו להרגיש את הטבע הזה.
[00:07:44] Speaker B: כי שמענו, אל תבכי, אם את ילדה קטנה, תפסיקי איתי בשקט, זה מה ששמענו, זה מה שהכניסו לנו.
[00:07:50] Speaker A: ושלא תחשבו שאלה שנראים שמחים או עכשיו שאנחנו כאן באנרגיה גבוהה, אין לנו את הרגעים האלה. זה משהו שהוא הכי אנושי בעולם.
[00:07:58] Speaker B: חייב שיהיה את הרגעים האלה. חייב. אחרת לא נגיע לרגעים הטובים. ממש לא. להגיע לריפוי צריך לעבור דרך כאב מאוד מאוד גדול.
לגמרי, אני מסכימה. וזה התהליך, ויש לי ילדה קטנה שלי בת תשע, ילדה מאוד חכמה, מאוד אינטליגנטית, והיא בוכה הרבה.
ואיזו מישהי אמרה לי פעם, היא בוכה גם בשבילך, אני מאוד קשה לי לבכות.
וכשהיא בוכה, אני מאוד קשה לי לשמוע את הבכס שלה, זו גם ילדה גדולה, אז למדתי להגיד לה, כנסי לחדר ותבכי שם. אחרי נגיד חצי שעה אני דופקת, אני אומרת לה, מה קורה? עושה לי, עוד לא סיימתי.
זאת אומרת, היא מבינה את הצורך לבכות.
[00:08:31] Speaker A: אבל באמת הילדים שלנו, ההתנהגות שלהם משקפת נורא חלקים, בכלל, כל הסביבה שלנו, משקפת נורא חלקים, ותודעה של רוב הנפש שלנו, וואי, איזה מרגש.
[00:08:41] Speaker B: והילדה הזאת הגיעה, בהפתעה, בהפתעה ממש, אני יש לי רעיונות בסיכון גבוה מאוד, היה לי מאוד מסוכן להיכנס להיריון והייתי שלושה חודשים אחרי לידה, הייתי עם התקן ועם גלולות וכל מה שהרופאים אמרו לעשות, הייתי בסכנת חיים ונכנסתי להיריון עליה. מישהו רוצה להעביר את זה למה? כן, והיה לי הריון ממש ממש קשוח, תאונת דרכים בסופו, שהייתי ממש עוד פעם בסכנת חיים, אבל הילדה הזאת הצילה לי את החיים אחר כך, בזכותה הצלחתי להתגרש, בזכותה הצלחתי להציל את כל הילדים שלי.
[00:09:16] Speaker A: בואי נספר למי ששומעת אותך, מאיפה התחילו החיים שלהם ואיפה את היום, מי את? חוץ מזה שאת מרפאה וזה, שהכירו.
[00:09:26] Speaker B: אני התחתנתי בגיל מאוד צעיר, בגיל 20, הגעתי ממשפחה של שמונה ילדים, אני הבכורה, צפופים צפופים.
אני זוכרת שלא רציתי להתחתן כל כך צעירה, רציתי עוד קצת למצוא את עצמי, אבל הופעל לחץ ובסופו של דבר התחתנתי.
מהרגע הראשון הרגשתי שזה לא המקום שלי.
בדיעבד, היום אני יודעת שנכנסתי לזוגיות רעילה ואלימה.
עברתי 16 שנים מאוד מורכבות, לא פשוטות, חמישה ילדים. ניסיתי, כל השנים ניסיתי לצאת משם וטיפלתי רק בעצמי. אמרו לי, תטפלי בעצמך, הכל יסתדר, הסביבה תשתנה, הוא ישתנה, הכל יהיה בסדר.
אבל חשוב לי מאוד להגיד, שהרבה פעמים נשים שמנסות ומנסות ולקוחות את האשמה על עצמן ואת האחריות על עצמן, יש טיפוסים ודפוסים של אנשים שלא יכולים להשתנות, ביניהם גם אנרכיסיסטים.
אין להם מודעות לעצמם לבעיה שלהם ולכן הם לא השתנו, לצערנו. ובסופו של דבר מי שנמצאת בזוגיות כזאת זאת אישה אמפתית, מכילה. רחמנית ולכן היא נשאבת למקומות האלה שהיא מאשימה את עצמה ולא מצליחה לצאת משם.
בסופו של דבר הצלחתי לצאת משם כשהבנתי שאני לא מצליחה להגן על הילדים שלי ורציתי להיות אימא, גם הזכות הזאת קצת נלקחה ממני והתחלתי להיאבק ממש להיאבק. סבלתי מנורקסיה מאוד מאוד קשה, הייתי 20 מטיישה קילו.
זה היה כתוצאה מהתעללות פיזית ורגשית מאוד לא פשוטה.
השיער נשר, השיניים התנדנדו, הווסת הפסיקה, כל המערכות פשוט נכנסו, הגוף שלי באמת צרך, צרך הצילו. תעזרי לי. והדעתי שלנפש שלי לא טוב, כי ידעתי שתמיד אני, ידעתי שאני טובה, ידעתי שאני אמא טובה, שאני אישה, אבל ישבתי, כן, המהות שלי היא טוב, היא להשפיע טוב.
והתעורר בי איזשהו כעס, והכעס הזה, חשוב לי להגיד, הוא כעס שהיום אני מבינה שהוא היה כעס טוב, כי זה כעס שהביא אותי לפעולה.
כעס זה רגש של הווה. חוסר אונים זה רגע של עבר, אשמה זה רגע של עבר, כעס זה כבר מביא אותך למצב שאת כאן ועכשיו.
כי כל הצרות והבעיות שלנו נמצאות בשני זמנים שלא קיימים בעבר, שאנחנו נוברים בעבר, ובעתיד שאנחנו דואגים ממה יהיה.
והפתרון הוא בריפוי זה לחזור לכאן ועכשיו, כי כאן ועכשיו הכל בסדר, כאן ועכשיו לא קורה כלום.
[00:12:21] Speaker A: וואי, אני חייבת לדעת את הערכת קלפים שלי, יש לי הוויה ריפוי, אתה ראית אותה?
[00:12:25] Speaker B: לא.
[00:12:25] Speaker A: וואי, יש לי איש לי עבר, כאילו, של עיפורי, יש לי הרבה שזה הוויה, ויש לי עתיד שזה הגשמה, משהו נהדר.
[00:12:32] Speaker B: כן, זה ממש ככה. וואי, אני מטורפת.
וההבנה הזאת שהייתה לי, שאני אומרת לעצמי, רגע, אני מוכשרת, אני עושה באמת על כל אצבע משהו, אני יודעת לנגן, ואני יודעת לצייר, ואני יודעת לתפור, ואני יודעת גרפיקה, ואני למדתי גרפולוגיה, ואני למדתי טיפול, ולמדתי דברים, ואני כלואה בתוך חדר. בבית, אני לא יכולה לצאת, אני לא יכולה להתלבש איך שאני רוצה, אני לא יכולה לעשות כלום.
איך זה יכול להיות? ואני כבר בת 34-35. ואז באמת הילדה הקטנה הזאת שלי לא הפסיקה לבכות מהרגע שהיא נולדה, היא דיכאון אחרי לידה אצלה מאוד מאוד קשה, אפילו היה ניסיון התאבדות שלא צלח, כנראה שהייתי צריכה להישאר פה.
ומשם הבנתי שזה עכשיו או להיות או לחדול, זהו. אין באמצע, כי עד אז הייתי באמצע, הייתי בכף הקלע, הבנתי שאני צריכה לקום ולעשות משהו דרסטי. אם ההתאבדות לא הצליחה לזעזע אף אחד, אז צריך לעשות משהו אחר.
[00:13:36] Speaker A: ובעצם מה שנתן לך את הכוח זה המצב הכי שפל.
המצב הכי כואב, זה מה שהטחת כה?
[00:13:43] Speaker B: הגעתי למקום שאני לא רוצה, היום אני בעצם רוצה להגיד לאנשים, אתם לא צריכים להגיע למקום הכואב כואב כואב הזה, הם יכולים למנוע ולעשות את זה עוד לפני, לזהות את הסימנים לפני שמגיעים למקום שכבר זה כאילו התחתית של התחתית, נכון שמשם צמחתי ועליתי למקומות מאוד מאוד גבוהים, אבל היום מהניסיון שלי אני יכולה להגיד שאם הייתה לי מישהי שהייתה מדריכה אותי לפני, הייתי יכולה לזהות הרבה סימנים לפני, שאני לא אשמה בכל מה שקרה לי.
[00:14:14] Speaker A: היית צריכה להגיע לכאן בשביל שתוכלי לומר את זה לנשים. בדיוק. לא יעזור כלום.
[00:14:18] Speaker B: נכון. זה היה ככה צריך להיות.
[00:14:20] Speaker A: עכשיו אני גם... וזה מה שמדהים בסופו של דבר שאישה נמצאת בתהליך ריפוי, שאנחנו בסוף מודים על הדבר הכי מזעזע שהיה לנו. הבנו ש... כי הגענו למצב שאנחנו יכולים להיות במקום, אבל לא להפסיק אותך, זה מדהים התהליך שלך.
[00:14:36] Speaker B: עכשיו, אני גם לקוית שמיעה מגיל מאוד קטן, וכל השנים לא היו לי מכשירי שמיעה מכל מיני סיבות, אני לא אפרט אותם כאן כרגע, בשביל לכבד אנשים שאני אוהבת, ואני זוכרת שהדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי מהמערכת יחסים הזאת, זה לרוץ, לקחת הלוואה, ולקנות מכשיר רשמייה.
[00:14:58] Speaker A: וואו, כאילו חצי מהחיים שלך לא שמעת.
[00:15:00] Speaker B: כן. מה זה חצי מהחיים? התחלתי לשמוע בגיל 36.
[00:15:06] Speaker A: איך למדת? איך...
[00:15:08] Speaker B: אני קוראת שפתיים, ואני, יש לי כושר אלתור מטורף. אני עושה הקשרים מאוד מהירים.
וארבע פעמים באמת לא הסתדרתי.
אבל כל כך החדירו בזה שצריך להתבייש בזה ולהסתיר את זה. מהעולם שהגעתי, שמה עם השידוכים של הילדים? ויש לך ילדה עם אוטיזם, ועכשיו עוד ילד שלי אובחן עם אוטיזם, ויש לך לקות שמיעה, ואת גרושה, ואת עברת מערכת יחסים, מי ייקח את הילדים שלך? וזה בעצם מה שאני רוצה להגיד, אף אחד לא צריך לקחת אותם.
[00:15:40] Speaker A: הם יקבלו.
[00:15:42] Speaker B: מי שיזכה בהם, לא ייקח אותם, מי שיזכה בהם, יזכה בילדים רגישים, שעברו תהליך, שלא מתפרקים משום דבר, הילדים שלהם יזכו, הבני זוג שלהם יזכו באוצרות.
והגישה הזאת חייבת להשתנות מהעניין הזה של לפחד ממה יגידו, כי המה יגידו זה שתי מילים שהרגו את כל החלומות של הרבה מאוד אנשים.
[00:16:00] Speaker A: של הרבה מאוד אנשים.
[00:16:02] Speaker B: אי אפשר לחיות לפי המה יגידו, ואני הלכתי עם המכשירי שמיעה עם מטפחת כדי שיראו אותם. וכל מי שהסתכל, הסתכלתי עליו בחזרה ואמרתי תגידו מה רבו מעשיך השם שנתן שכל לבני אדם לברוא משהו שיעזור לי לשמוע אותך.
אני שומעת, לא כמו כולם, אני שומעת אחרת, אבל אני שומעת.
והכל נפתח לי פתאום, וכאילו היה לי כל הזמן מתחת למים, תוך הבוץ, ופתאום אני שומעת, ופתאום אני שומעת את הילדים שלי, ואני... זה היה הרגע הכי מרגיש שהיה לי בחיים שהתחלתי לשמוע טוב.
[00:16:34] Speaker A: תתחילו ממעשה קטן, עשו את עצמכם טוב, מה הדברים התהפכו.
[00:16:37] Speaker B: בדיוק, עכשיו אני רוצה להגיד משהו.
שהרבה מטופלות ונשים וגברים, כולם מגיעים אליי ואומרים לי אין לי כוחות לעשות תהליך, אין לי כוח לעשות כלום.
[00:16:49] Speaker A: רגע, ומה נתן לך את הכוח? המשבר? שאין יותר לאן לרדת?
[00:16:54] Speaker B: זה לא נתן לי את הכוח, זה נתן לי את ההבנה שאף אחד לא ידאג לי אם אני לא אדאג לעצמי.
[00:17:03] Speaker A: הסיפור שלנו, אין לי סיפור כמו שלך, אבל הסיפור שלנו מאוד מאוד דומה. כשעברתי בדיקה ממך ללידה וכשהגעתי למצב של שבע ושש שבע, אמרתי לי, כן, כן,
[00:17:12] Speaker B: זה רק, אי אפשר להגיד, אין לי בעל תומך, אין לי הורים, אין לי איזה, לא, זה לא משנה מה יש לך, מה אין לך, כי אני רואה אנשים שהם מוקפים במשפחה והם יותר אומללים ממני.
[00:17:22] Speaker A: נכון.
[00:17:23] Speaker B: סליחה, אני לא אומללה, אני משערת, הם בחשיבה שלהם.
[00:17:27] Speaker A: עכשיו, אז אוקיי, אז בעצם את אומרת,
[00:17:29] Speaker B: מישהי באה והיא אומרת לי, אין לי כוח, תראי אני חולה, אין לי כוח ללכת להיכנס לאוטו לבוא אלייך, לעשות טיפול, אין לי... אז יש רעיון מאוד מאוד יפה ששמעתי שבוע שעבר מהמטפלת של הבן שלי, קוראים לה ברוניה רז, מטפלת מדהימה, אישה אפילו לא דתייה, אבל היא מיוחדת ממש. היא אמרה דבר כזה, איך מתחיל בעצם הסיפור של בריאת העולם? כתוב בראשית, ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, והיה תוהו ובואו וחושך על פני תהום.
ואז כתוב ויאמר אלוקים ויהי אור. הוא לא ברא את האור, הוא לא עשה את זה עם הידיים, עם הרגליים, עם הרן או גוף, הוא אמר ויהי אור. כל בן אדם יש לו תוהו ובוהו, הוא קם בבוקר ויש לו תוהו ובוהו במחשבות, בדיכאון, הוא סובל וכואב לו, וחושך, הוא פשוט בחושך.
הוא לא צריך לעשות שום דבר, הוא צריך להגיד ויהי אור, הוא צריך לשים לב לדיבור שלו, שהדיבור שלו יהיה אור. אם הדיבור שלו יהיה אור, הוא יכול לברוא את העולם שלו, הוא יכול לעשות את השינוי, הוא יכול לעשות את הריפוי.
וזה תפס אותי, כי אנשים אומרים, קיבלתי ניסיון, ואומרים שמקבלים ניסיון, מקבלים גם כוח, לא קיבלתי כוח, אני לא קיבלתי כוח. אמרתי, אוקיי, קיבלתי ניסיון, קיבלת כוחות, אבל קיבלת עוד משהו, את הבחירה אם להשתמש בכוחות או לא, ואת בוחרת לא להשתמש בכוח. בזה שאת מאשימה את כל העולם בבעיות שלך. לפעמים גם אנשים מאשימים את הקדוש ברוך הוא.
[00:18:53] Speaker A: נכון, וזה באמת צורה של אלך, בשביל שנאמר את המשפטים הנכונים ואת המשפטים המעצימים, זו צורה של אלך מחשבה, של דפוס מחשבתי.
כי אם אני עכשיו במוח, כמה דפוק לי ומעצבן לי להגיד וואי, כמה טוב השם, זה לא ילך בהלימה.
[00:19:08] Speaker B: נכון.
[00:19:08] Speaker A: זה חייב להתחיל במיינד שלנו. בדיוק.
[00:19:11] Speaker B: זה יוצר התנגדות עכשיו שאני אומרת, תחשבי טוב, יהיה טוב. זה יוצר התנגדות במוח.
[00:19:16] Speaker A: נכון, כי לא טוב.
[00:19:18] Speaker B: ביקורתי הזה, בלי עכשיו מדיטציות וטראנס וכל, את יודעת, להיכנס לזה. איך לוקחים את הבוגרים בביקורתי? אנחנו אנשים מאמינים, אוקיי? ואני שמעתי לפני כמה זמן מאיזשהו רב שאני לא זוכרת את שמו, שהתקשרתי אליו ואמרתי לו, תקשיב, תקועה לי הקצבה של הילדה ותקועה לי זה ותקועה לי פה ותקועה לי שם.
הוא אומר לי, את במילים שלך סוגרת את המזל שלך. הוא אומר, יש בעולם טוב ויש רע, הם לא יכולים להתקיים ביחד.
כשהטוב מתחזק, הרע נחלש, כשהרע מתחזק, איך אנחנו בעצם מחזקים את הטוב ואת הרע? על ידי דיבור, על ידי מחשבה.
כשאת אומרת, הכל תקוע לי, או שהגט תקוע, או שהילד לא נכנס לבית ספר, או שהפרנסה תקועה, את נותנת לרע כוח להתקיים.
זאת אומרת, כל פעם שאת רוצה להתעצבן על משהו או לדבר בצורה שלילית, תעצרי רגע ותברכי את עצמך. לא להתעצבן על מי שאומרת, אני מקללת את בעלי, או חס שלום. אני אומרת לה, תעצרי רגע. כשאת מקללת אותו, הוא לא מגולל. הוא לא מגולל. התת מודע שלך מקבל את האנרגיה של הקללות ומביא את זה עלייך.
[00:20:27] Speaker A: כן, לדעת מה אני עושה, שאני, שמעצבנים אותי, רוצים אותי, שפתאום נהיה כזה ג'ונגל בבית, בלאגן, ואני גם בעד עסק, אני גם זה, ואיך לשים את עצמי.
מוכר. וזהו, וזה צורח, והיה עצבנית, והבנות רבות. אני אומרת, אני האימא הכי מדהימה בעולם. גם אם עכשיו אני לא מכילה אותם, גם אם עכשיו אין לי סבלנות, אני מדהימה. איזה דבר שיש עלי בבית, והוא קחת והם רואים אותי קיימת לידם, זה מדהים.
[00:20:50] Speaker B: נכון.
[00:20:50] Speaker A: כאילו, פשוט אני...
[00:20:51] Speaker B: אבל זה קשה לנשים שלא עשו עדיין תהליך להגיד, אני הכי מדהימה בעולם, כי הן לא מרגישות ככה, יש פער בין מה שהן אומרות...
[00:20:58] Speaker A: אז בואי נלך אחורה, זה שלא מרגישה, היא מרגישה...
[00:21:00] Speaker B: אז למה אני אומרת לברך את עצמך?
[00:21:03] Speaker A: כן.
[00:21:04] Speaker B: בסיטואציה כזאת שבלאגן יום שישי הילדים והיא אומרת אני מברכת את עצמי שיהיה לי טוב אז כבר קודם כל מרגיע לה את הסטרס כי היא לא אמרה משהו
[00:21:15] Speaker A: לא נכון מה זה לברך?
[00:21:17] Speaker B: בואי תברכי אותי, תברכי אותה אוקיי, גם היה לי סיטואציה שהיה בת שלי הקטנה בבוקר רשתה תסרוקת לבית ספר ואני צריכה כבר לקבל מישהי ואני לא יכולה להתעכב והשרה כבר עוד שנייה מגיעה הכי בעולם רציתי להתעצבן עליה ולהתפרץ עליה עצרתי רגע ואמרתי, בקול, אמרתי, אני מבורכת שיש לי ילדה שהולכת לבית ספר כי יש ילדים שלא הולכים.
אני מברכת את עצמי שהילדה שלי תתרצה ותסכים לעשות קוקו רגיל. אני מברכת, זאת אומרת, אני מאחלת לעצמי דברים טובים. אני לא אומרת אני טובה כי אני לפעמים לא מרגישה טובה, אני מאחלת לעצמי משהו טוב. אותו דבר, אם אני עכשיו...
[00:21:54] Speaker A: זה כאילו איזה כביש עוקב שבמקום עכשיו את באמת עוברת על הדימה, אני מאחלת לעצמי להרגיש טובה.
[00:21:59] Speaker B: בדיוק, עכשיו אותו דבר, מישהי שלמשל תקועה על הכבל גט, שלא תגיד תקועה עלייה של למה זה לא קורה כבר וכל זה, כל הדיבור השלילי, תגיד אני מאחלת לעצמי שזה קורה כבר עכשיו, אני מברכת את עצמי, כבר אתה מודע, מתחיל להאמין שמשהו טוב הולך לקרות.
[00:22:16] Speaker A: כן, אפשר גם להגיד אני מאחלת לעצמי להרגיש חופשייה.
[00:22:19] Speaker B: בדיוק, גם את המילים הסוטטיליות, ברור.
ולברך את עצמך. ולברך את עצמך, זה השלב הראשון בתהליך. אחר כך כבר מגיעים לשלב שאת עושה, שאני עושה, שזה להגיד לעצמנו את המנטרות האלה של אני אימא טובה דיה, כל הדברים האלה, כי אנחנו באיזשהו מקום עשינו תהליך. אנחנו פה כרגע, אני מאמינה שאנחנו מדברות לכאלה, שאו שהם בתחילה דרכן, או שגם הטפלות. אז אני אומרת, אפשר ככה וככה, זה מה שעזר לי.
באמת להבין שאני רוצה להגדיל את הטוב, כשאנחנו מתמקדים במשהו הוא גדל. הנה עכשיו בדרך קצת כאבה לי הבטן.
במקום לחשוב על זה קובץ לבן קודם תן לדין, התקשרתי לאיזה מישהו שאני יודעת שלא עובדת עכשיו, עשינו שיחה, דיברנו, המחשבה שלי הלכה לכיוון אחר, ודיברתי איתה על משהו שמאוד משמח אותי, הכאב בטן נעלם. זאת אומרת, יכלתי להתעסק איזה נאות יואו איזה פקק ותמונה בדרך ומה אני עושה וזה תחשירותי. אני באתי ממקום שהייתי עם חרדות מאוד קשות ודיכאונות קשים, ברמה שבאמת לא יצאתי מהבית. לא יצאתי למסיבות של הילדים שלי, פחדתי אפילו לרדת לזרוק זבל. פחדתי שיקרה לי משהו, פחדתי מכלום.
ויצאתי משם, הכל בכוח המחשבה. וזה לא מופרך.
[00:23:36] Speaker A: אז במקום להגיד, אני רוצה להסביר למי שלא בא מעולם הריפוי, במקום להסביר, להגיד אני לא יקרה לי כלום, אני מדהימה, כאילו להיות בחשיבה חיובית זה לא יעבוד כי אנחנו בהתנגדות, כי בעצם המוח חושב הפוך, עכשיו אתה בחרדה, אני מברכת את עצמי שאני ארד ואני אחזור בשלום.
[00:23:53] Speaker B: בדיוק, התת מודע שלנו הוא כמו ילד קטן, הוא רוצה לשמוע סיפור, כמו שילד קטן רוצה סיפור לפני השינה, הוא רוצה לשמוע סיפור, מה שסיפרנו לו עד היום, אישה שהיא יש לה כאבי גב, או שיש לה כאבי בטן, או שהיא משהו שהיא סובלת נפשי, זה הסיפור שאתה תמיד אשלע שומע עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, והוא מה שהוא עושה הוא נהנה לשחזר את זה, הוא נהנה מזה, כמו ילד קטן שמספר לו סיפור ומספר את זה אלף פעמים והוא חי את זה, אז בוא נעשה הפוך, בוא נתחיל לספר לו סיפור חדש, והסיפור החדש לא יכול לקרות משום מקום, צריך לקחת איזשהו בסיס ללכת למקום שפעם היה לנו נורא נורא טוב ולהתחיל משם. ואם אין מקום כזה, אז להמציא אותו. תת מודע מאמין לכל מה שאנחנו מספרים לו, גם להמצאות.
[00:24:39] Speaker A: הוא מאמין להכל, הוא לא מבדיל בין אמת למציאות, ויש פה גם אלמנט חזק של כוח הדמיון. ולפני, אני מאוד מלמדת המון מדיטציות ומנחה, ומאמינה בכוח הדמיון, וגם בתהליכים הפיזיים של המגע, אני משלבת דמיון, גם של המטפלת וגם של המטופלת. גם שהמטפלת יכולה להשפיע בדמיון שלה. הייתה לי תופלת, ולפני שהתחלנו את הפרק, את סיפרת, תחשבו, נס, סיפור הבעל של טוב לא לא לא, זה קרה למרב מתן, וגם אני עדה לאלפי סיפורים כאלה, שחיפשת תרופה לבת שלך, ותספרי לנו.
[00:25:15] Speaker B: כן, אז הדס שלי מהמלחמה, מ-7 באוקטובר, התעוררה היום למחרת.
קודם אני אציג אותה, היא בת 15, היא סובלת מאוטיזם ופיגור שכלי, היא לא מדברת, לא גמולה עד הסוף, היא ילדה יפהפייה ומדהימה, נולדה ביום כיפור, נשמה גבוהה ארטקור.
עברנו את הדרך לא פשוטה והגענו לאיזשהו איזון, הולכת למסגרת, נמצאת בבית, בסופי שבוע, בערב.
אחרי השביעי באוקטובר היא התעוררה והתחילה לשאוג שאגות, כאילו הנפש שלה, היא לא מדברת, צועקת צעקות, לא הבנו מה קרה, משהו קרה, משהו בזה, היא התחילה לדפוק את הראש בקיר, מה שהיא לא עשתה הרבה שנים, ולהתיח את עצמה ברצפה ולרוץ מצד לצד, היא הוטרפה, ולא קישרתי את זה לשביעי באוקטובר בדיעבד, היום אני ככה משחזרת אחורה.
והתחלנו תהליך של למצוא איזון. אז ניקו את התרופות הקודמות, ואז היה החמרת מצב, והיו אשפוזים, ועוד פעם ועוד פעם.
כל הבית נכנס למערבולת מטורפת, ותוך כדי...
[00:26:26] Speaker A: ושאני אומרת לה שעברת שנה קשה מהצלילה? לא היה לי קשה.
[00:26:29] Speaker B: אחת השנים, כן, המבוקרות.
[00:26:31] Speaker A: המבוקרות, אני אוהבת את המילים שלה.
[00:26:33] Speaker B: כן. ותוך כדי, גם הבן שלי בן העשר, עם אוטיזם בתפקוד גבוה, הוא גם מובחן השנה.
וכאבי הלב האלה שעד היום הוא לא קיבל מענה, אכלו אותי. היום אני כבר אומרת, איך אומרים, זה היה לטובה שזה התגלה רק עכשיו, כי אני לא יכולתי לראות את התפקוד הגבוה כי יש לי תפקוד נמוך בבית. כשיש תפקוד נמוך בבית, אז כל דבר אחר נראה טוב, נראה בסדר. אז הייתה שנה באמת מאוד לא פשוטה, וסוף סוף מצאו איזושהי תרופה, שאמרו, זאת אומרת, אבחנו לה גם סכיזופרניה, ואמרו שזה התקפים שהיא שומעת, קולות בראש, אומרים לה לעשות דברים מסוכנים, ניסתה להתאבד פעמיים, אני לא קוראת לזה להתאבד כי היא לא מבינה.
ניסתה לקפוץ מהחלון, היא זרקה דברים מאוד כבדים, היא הייתה אלימה מאוד כלפיי בצורה מאוד מאוד קשה.
וזה גם תרגר אותי מהמערכת יחסים שהייתי בה, שהייתי אישה מוכה ופתאום אני אימא מוכה, זה הביא אותי למקומות, ממש היה לא פשוט.
[00:27:30] Speaker A: רגע, לפני שתספרי על הנס שקרה לך, בבצבים כאלה את מברכת את עצמך?
[00:27:35] Speaker B: במצבים כאלה אני כן נשברת, אבל כשאני נכנסת לשבר, אני אומרת לעצמי, תזכרי לצאת משם, את צריכה להישבר עכשיו, את חייבת להישבר עכשיו, תרגישי, תפרקי כל רגש בנפרד, תראי מה הוא רוצה להגיד לך, תראי איפה זה כואב לך בגוף, כי כל רגש כואב במקום אחר בגוף, שאני גם מדברת על זה בסרטונים שלי.
ואחרי שתעשי את התהליך, תזכרי לצאת משם. את בעלת הבית על החיים שלך, על המסע שלך, אף אחד לא יכול להגיד לך מה טוב בשבילך, רק את. מדהים. ולפעמים אני לא מצליחה לצאת משם כל כך מהר, וזה בסדר.
[00:28:13] Speaker A: טוב, זה לא...
[00:28:13] Speaker B: אבל כשאני יוצאת... זה מסע. אני יוצאת עם למידה. אני יושבת ואני רושמת לי את כל התהליך שעשיתי, ואז כשבשבר הבא אני יוצאת יותר מהר.
כי כל תהליך שאנחנו עושים אף פעם לא נהרס.
[00:28:28] Speaker A: כי התחזקתי, משהו גדל.
[00:28:29] Speaker B: זה תמיד כמו שאמרת קודם, את עולה מדרגה, את לא חוזרת לאפס שאת נשברת, את חוזרת למדרגה הקודמת, ואז את עולה שתי מדרגות, וכזה. החיים זה ככה, כל הזמן ככה, אי אפשר להיות כל הזמן למעלה, יש תבנית הגולש, שאני מאוד אוהבת אותה, האלה שגולשים בים, הם לא כל הזמן על הגל למעלה. הם מחכים לרדת, כי הם מחכים לעלות לגל הבא.
[00:28:53] Speaker A: וזה חיים באמת אמיתיים של אנשים שבונים את עצמם.
[00:28:56] Speaker B: אין דבר כזה רק להיות שמחים, רק להיות מאושרים, רק שיהיה טוב, אין דבר כזה, לאף אחד.
[00:29:01] Speaker A: כן, גם אל תקנו בכלל מה שאתם רואים ברשתות.
וכל היום שאתם רוצים להיכנס הביתה, ההפך הגרוע אתם תמצאו.
[00:29:08] Speaker B: נכון. אני עכשיו גרה בדירה שכורה, אני איבדתי את הבית שלי.
בעקבות כל הגירושים. אני לא חושבת שאיבדתי, אני חושבת שהוא מעולם לא היה שלי, מה ששלי שלי, ומה שלא אז לא. ואני גרה בדירה שכורה, ודירה יפה מאוד. החלטתי שאם אני הולכת על שכירות, אז לעשות לי טוב בלב, ודירה באמת, ואיזה מגדל, ומקום מאוד מאוד יפה, שיהיה לי טוב, אם אני חיה כאן ועכשיו.
וגם כל האנשים שיש להם דירות עם משכנתה, זה לא שלהם, זה של הבנק.
אז אני רוצה לחיות כמו שזה יוצא לי טוב. זה מרחיב לי את הנפש שיש לבת שלי הגדולה חדר משלה, ולבן שלי חדר משלו. דירה ענקית.
[00:29:42] Speaker A: איזה כיף.
[00:29:43] Speaker B: ואנשים באים אליי, אני מקבלת בתוך הקליניקה, בתוך הבית. אנשים מגיעים, מטופלות מגיעות, אומרים לי, וואי, איזה בית יפה, ובגלל זה את לוקחת כאלה מחירים?
אני לא במקום להגיד להם, זה לא בית שלי.
אבל בתוך תוכי אני אומרת, בתוך תוכי אני אומרת, אני דואגת לעצמי שיהיה לי טוב, וזה לא משנה באיזה דרך, אם זה שלי, אם זה לא שלי, כאן ועכשיו טוב לי. וזה משדר לגוף שאני בתודעת שפע כל הזמן. הרי מה זה משנה אם אני משלמת 8,000 שקל משכנתה או 8,000 שקל שכירות, זה לא משנה. לא לוקחת את זה איתי לשום מקום.
והתודעה הזאת מביאה אותי שאני כאילו באמת נמצאת...
[00:30:20] Speaker A: זה בהוויה של שפע, שמה שמגיע לי יהיה לי. וכשאתה מפרגן לעצמך, אתה מאפשר לשפע לזרום אליך, זה כלי...
[00:30:27] Speaker B: אני מגנט לשפע כל הזמן, אני חיה באמת בניסים גלויים. הסיפור הזה עם התרופה... הסיפור הזה עם התרופה... סוף סוף מצאנו תרופה ואני נכנסת לאתר של הקופת חולים כדי להזמין אותה ואני רואה שאין אותה בשום מקום בארץ ואני מקשרת לשניידר, למרפאה הפסיכיאדרית, אני אומרת להם אין את התרופה, אומרים לי כן, מ-2019 אין אותה בארץ, אז איך נתתם לי אותה? אמרו לי לא יודעים, כאילו זה התרופה שמתאימה לה וזהו, והפסיכיאדרית יצאה לקופשה של שבועיים ואני ככה תקועה, אני צריכה, הילדה בבית איתי ישבתי ממש עם עצמי ואמרתי, ריבונו של עולם, סוף סוף מצאת לי פתרון, אתה מצאת את הפתרון, עכשיו תמצא את התרופה. פה שחררתי שליטה, כי זה דברים שלא בשליטה שלי, מה שבשליטה שלי אני לוקחת שליטה, מה שלא אני משחררת אליו.
ואני מדברת ממקום והרבה הזדהוויתי, כי הייתי מאוד מרוחקת ממנו בתקופה שסבלתי, בנישואים שלי, הייתי במקום...
[00:31:23] Speaker A: הם לא מצליחים לראות.
[00:31:25] Speaker B: והיום אני לא קרובה אליו, הוא חלק ממני, אין הוא ואני, יש משהו אחד.
ודיברתי ואמרתי, התרופה הזאת תגיע, לא יודעת איך, לא נותנת לך פתרונות, לא נותנת לך כלום, תחשוב לבד, כזה. וממש חצי שעה אחר כך, התקשר אליי קולגה שלי, בן אדם מקסים, הוא לא רוצה שאני אפרסם את שמו, הוא אמר לי, תקשיבי, אני שוחט. בברזיל ומצאתי את התרופה הזאת פה כי פרסמתי בכל הרשתות שאני מחפשת את זה ומצאתי לך את זה ומוכרים את זה בגרושים פה ובלי מרשם אז אמרתי לו תקשיב תביא לי כמה בקבוקים שיהיה לי אז אמרתי בסדר ואני חוזר רק עוד שלושה חודשים וואו אמרתי אוקיי תשאיר לי את זה ואז שוב פעם התפללתי ואמרתי אוקיי התרופה נמצאה מעודדת אותך להמשיך לשלוח לי את הדלעים כן שולחת אנרגיות תמשיך ובמוצאי שבת, עברנו שבת מאוד לא פשוטה איתה, כי לא הייתה תרופה, במוצאי שבת אני פותחת את הוואטסאפ ואני רואה שהוא כותב לי, זה לא אותן שעות, הוא כתב לי ביום שישי כבר, שיש איזה שוחט שמחתן את הבן שלו ומגיע לארץ ויביא לי את זה. מתי זה הגיע? שזה הנס הכי גדול? ביום שנגמרה לי המנה האחרונה בבקבוק שנתנו לי בבית החולים של התרופה הקודמת.
היא לא נשארה שנייה בלי תרופה.
[00:32:45] Speaker A: כאילו, מה זה הולך איתך הקדוש ברוך הוא לבעיות? זה כאילו אינטרס שלך, בורא עולם קפל עליך קטן עליך. כאילו, שהוא שותק?
[00:32:51] Speaker B: אני אומרת, אם הוא הצליח באמת להציל אותי כל כך הרבה פעמים, מה הבעיה בשבילו להביא תרופה שהיא קיימת בעולם? אחרת לא היו נותנים אותה.
והתחלנו לקחת את התרופה, התחילה לקחת אותה. הייתה בהתנגדויות מטורפות, היא מאוד עם כוח, היא יותר גדולה ממני, אני קטנה, והבאתי כל בוקר שני גברים שהתנדבו להגיע, שונים, אחד ממד"א, אחד מזה, שיתפסו אותה וניתן לה, ושהיא לא תקי.
בסופו של דבר אמרתי, זה לא עובד ככה, אני לא אשרוד כל יום להביא שני אנשים שייתנו.
אמרתי, עוד פעם, אני צריכה פתרון. אמרתי, בורא עולם, יש לה תרופה וזה עוזר לה, היא נרגעת עם זה, בבקשה, תעזור שהיא תיקח את זה גם בטוב.
ופתאום היא מגיעה אליי, והיא ילדה שלא מדברת.
בארבע לפנות בוקר היא באה אל המיטה ואומרת לי: אמא? בחיים לא קראה לי אמא, היא לא מדברת. אני חולמת, אני זה. ואני אומרת לה: מה, הדס, מה? אז היא אומרת לי: יש לי שקט.
וזהו, ומאז היא לא דיברה שוב. היא כאילו באה להעביר לי מסר שאני עושה לה טוב, שאני אמא טובה בשבילה, כי כבר הגעתי למקום שאמרתי, אולי אני צריכה להוציא אותה לאיזה הוסטל. לאשפז אותה במחלקה סגורה לכל החיים, אני כאילו לא מצליחה לטפל בה.
והיא באה והיא באה והיא אומרת לי, אמא יש לי שקט, כאילו באה להגיד לי תודה, וזהו, וחזרה לישון. לא חלמתי את זה, זה באמת היה.
ואז למחרת בבוקר היא באה אליי והיא עומדת והיא מסתכלת עליי, לקחתי את התרופה, עוד לפני שהגברים הגיעו, והיא פותחת את הפה, ומאז היא לוקחת את התרופה, ותרופה מגעילה. מגעילה באמת, טעם נוראי, היא לוקחת את זה כאילו כלום.
[00:34:27] Speaker A: וואו.
[00:34:28] Speaker B: כאילו כלום. אני אומרת יותר מזה, ואני, דרך אגב, זה נס אחד מתוך מיליוני ניסים שאני חווה כל יום מחדש.
כל יום. את יודעת, כשאני הגעתי אלייך לפה היו פקקים, ואני אומרת לעצמי, כל רמזור ירוק שאני רואה, אני אומרת מזמור לתודה. ואני לא רוצה לראות את הפקקים, אני רוצה לראות את הרמזור הירוק שפתוח לי הדרך.
וכשיצאתי אלייך היה כתוב שעתיים בווייז והגעתי תוך שעה וחצי. מתי הגעתי? בדיוק בעשר וחצי. למה? כי התמקדתי בלברך את עצמי.
[00:34:57] Speaker A: אתה יכול להתמקד בטוב, הטוב שם הוא רק ילך ויגדל. בעצם אני רוצה לסכם, כי אמרו פה כאלה דברים מטורפים.
קודם כל סיפור מעורר השראה, פשוט כיף, לא פשוט, חליטה של אישה שבאמת לא היה לה פשוט ונראה לי התיירה טיפה קטנה מיד ענק.
שווה לעקוב, אבל בעצם את מספרת כאן מסע של שינוי של החשיבה וההסתכלות שלנו וכשאנחנו מצליחות לשנות את החשיבה וההסתכלות שלנו במקום להתחיל לתקן את עצמנו ולהגיד אוקיי מה דפוק בי שאני צריכה לתקן בעצמי לא לא לא גברת, הטלוק לי מקולקל, נשמת תיאורי הקדוש ברוך הוא צריכה להגיד
[00:35:34] Speaker B: ויהי אור, להדליק את האור, בדיוק, להדליק
[00:35:37] Speaker A: את האור, לחפש את הבראשית שבתוכך להפריח ותוכיח יכולת שבהסתכלות והתמקדות בטוב זה סוד של שפע, זה סוד של הגשמה, זה סוד של מימוש, של כל דבר את יכולה להביא לתוך החיים שלך, שאת תחשבי על החלק הטוב שנמצא סביבך ותדברי את זה ותברכי את עצמך ושוב אל תפסחי על כל מה שאני אומרת וגם מה שמירב אמרה, על איבוד הרגשות, על לאפשר לעצמך להרגיש את כל קשת הרגשות פשוט להיות אנושית, להיות מי שאת, ובלי המה יגידו. בלי המה יגידו.
[00:36:09] Speaker B: לגמרי, ואני רוצה לסכם עם עוד רעיון ששמעתי מאותה מטפלת, שהסיפור הראשון שהיה בעולם זה היה עם קין ואבל. מה היה שם? קין הרג את אבל. למה הורג אותו? כי הוא קינא בו.
ולמה הוא קינא בו? כי היה לו חוסר. חוסר במה? באהבה. החוסר באהבה זה הבסיס לכל החולאים, לכל המחלות הרגשיות. אבל זה אהבת עצמנו, אנחנו צריכים ללמוד לאהוב את עצמנו ואז נהיה אהובים גם בחוץ וגם אם לא אז יש לנו אותנו.
[00:36:36] Speaker A: וכשאת אוהבת את עצמך למה אמרת שכשאת היית במצב קשה לא הרגשת את השם? כי לא אהבת את עצמך, כשאנחנו אוהבים את עצמנו אנחנו יכולים להרגיש כמה השם אוהב אותנו ואז כשאנחנו כל כך אוהבים את עצמנו וכמה השם אוהב אותנו אנחנו יכולים לראות את הרמזורים הירוקים שבחיים.
[00:36:51] Speaker B: ממש.
[00:36:52] Speaker A: היה לי מדהים. היה פרק, תקשיבי, מי שרק מקשיבה וכותבת את הנקודות האלה, החיים שלה עומדים להשתנות.
[00:37:00] Speaker B: עזרת השם.
[00:37:01] Speaker A: וואי, אז אם אהבתם את הפרק הזה, תשתפו אותו, תפיצו את האור הזה ואת הטון הזה לעוד נשים שידעו שכל אחת יכולה לרפא את עצמה בכל תחומי החיים.
[00:37:14] Speaker B: באמת רוצה להגיד לך מיכל תודה, תודה שהכרתי אותך, אני עוקבת אחריך הרבה שנים.
[00:37:17] Speaker A: וואלה, יאללה.
[00:37:19] Speaker B: ומעריצה אותך. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה תודה רבה.
