Episode Transcript
[00:00:01] Speaker A: ברוכות הבאות לפודקאסט רגשות הגב. בוא נדבר על כל מה שנמצא מאחורי הגב והעציבה שלנו. נקבל כלים להתעצם, להתחזק ולחיות בגרסה הטובה ביותר של עצמנו, עם גב זקוף וללא כאבים. אני כאן, מיכל כהן, שמחה להזכיר לכם שאתם ראויות ליותר, שאלוקים רוצה שתרגישו בריאות, הצלחה, מלאות בשפע וברוגע. וברגע שיש לנו את כל הכלים לכך, אנחנו מאפשרות לעצמנו לשחרר כל כאב ולחיות בעוצמה כמו שתמיד חלמנו. מיד מתחילות.
[00:00:40] Speaker B: היי חברות, פרק נוסף בפודקאסט רגישות אגב. קודם כל אני חייבת להודות לכם. על כל השיתופים שלכם, על כל ההודעות שמחמאות את הלב. זה נותן חשק. פעם אחר פעם מהביא לכם את מיטב התכנים המרגישים שישדרגו לכם עוד את איופות החיים.
הפעם יש לי אורחת מדהימה. אז אם אתם הולכות לשמוע את הפרק הזה וליהנות ממנו, תשתפו אותו, תספרו לנו איך היה לכם. כל המטרה של הפודקאסט הזה זה לעשות עוד טוב בעולם ולהביא לעוד נשים ריפול.
הפעם יש לי עורכת מיוחדת. לפני שאני אציג אותה, אני רוצה להגיד לכם בכלל מאיפה אני מכירה אותה. כשפתחתי את העסק שלי, ניסיתי ככה איך הכירו אותי, ואיך אני אתפרסם, והחברות בקבוצת נטוורקינג אמרו לי, מיכל, קודם כל תפתחי לך דף פייסבוק.
ואיכשהו, הפרסום הממומל של שושי קפצתי, ואמרתי, וואלה, יש אישה חרדית, שנמצאת שם בפייסבוק, ועושה עבודה כל כך נפלאה, נכנסתי לדף שלה, שושי בכלל לא הכירה אותי אז, רפרקתי בו, אמרתי, וואי, תראו כאילו איך היא פעילה ואיך היא עושה, וכאילו זו הייתה איזה סוג של איזו השראה קטנה בתחילת הדרך שלי, שהנה, יש איזו אישה חרדית שיש לה מעצמה דיגיטלית, והיא עושה את זה בגדול. אמרתי, אם היא עושה, כל אחד יכול, כאילו.
אז שושי זה ליפוביץ' קניתי, ושתדעי שהיית השראה עוד מתחילת הדרך, התחלנו להכיר אומנם לא מזמן בעידן הסטטוסים שבווטסאפ, אבל איזה כיף, שושי, שאת קניתי.
[00:02:15] Speaker C: שלום, איזה כיף להיות פה, תודה, תודה על ההזדמנות באמת.
[00:02:19] Speaker B: כן, נפשו שמומחים.
[00:02:20] Speaker C: מרגש לעשות ביחד.
[00:02:22] Speaker B: וריפוי ומערכות והשפעה, רגע, אני אציג את זה עוד פעם.
שושי מומחית לשינוי ריפוי והשפעה ומערכות יחסים. יש לה בית ספר לאכשרה ותוכניות דיגיטליות ואפליקציה של מועדון וכל כך הרבה דברים ותכנים שהיא מפיצה ברשת. מה נשמע, שושי?
[00:02:41] Speaker C: ברוך השם, תודה, תודה, שמחה להיות פה. ובאמת, תחושה שאנחנו יכולות לעשות כל כך טוב ביחד לקהל שלך, ואולי גם לקהל שלי, בעזרת השם. זה כיף. יש המון דברים משותפים במסרים ובעשייה, ו...
[00:03:02] Speaker B: ממש.
[00:03:02] Speaker C: אני פה, למה שתפתחי.
[00:03:04] Speaker B: כאילו שאלו אותי פעם אחת אם את אחותי, או אם אני תלמידה שלך, או כל מיני שאלות מהסוג הזה.
[00:03:10] Speaker C: יואו, איזה כיף.
טוב, ויש משהו שמחבר מעבר למפגש הסיזי, שעוד לא נפגשנו.
[00:03:17] Speaker B: נכון. הוא אמינה שגם הוא יקרב בזמן הנכון.
[00:03:20] Speaker C: בטח.
[00:03:20] Speaker B: אז למה בעצם הבאתי אותה?
בתוך התוכנית הליבוי שלנו, יש פרק שלם על מערכת יחסים. בעצם נשים מגיעות אליהן כדי לפתור כאב פיזי, והם... וזה לא היה בהתחלה שהתנהגנו במערכות יחסים, בכלל לא. ותוך כדי הדיאלוג עם הלקוחה, קובענו שמערכת יחסים ממש משפיעה עליהן פיזי על כאבים בגוף.
ו...
הבנתי שאני חייבת להכניס את זה בתוך התוכנית שלי כמובן שזו לא הכשרה וזו לא תוכנית שלמה זה עקרונות בסיסיים בשביל לשפר את מערכת יחסים ולשחרר את הכאב ואמרתי זו הזדמנות מפלאה להביא אותך כאן לפרק אחד נוסף אפילו הרחנו אותך במועדון שלנו של נקד לבוגרות שלנו עוד ערך בתחום של מערכת יחסים ואמרתי זו הזדמנות נפלאה להביא לכל מי שעוקבת אחריי עוד דרך פוסק במערכת יחסים ועוד דרך לשחרר את הכאב אז לפני הכל בואי תספרי לי איך הגעת לתקום כזה מרתק וואו,
[00:04:24] Speaker C: האמת שזאת שאלה מאוד מאוד גדולה ואת נופלת עליי בדיוק בתקופה שאנחנו הרבה מדברות על לספר את הסיפור שלנו עם המאמנות שלנו, אני והצוות שככה מלווה אותם בקטע העסקי וכשאני מקשיבה, בדיוק השבוע היה לנו איזה שיעור על הסטורי טיילינג שלנו, וישבתי ככה והקשבתי לשיעור כתלמידה, הצטרפתי לקהל, ונתתי למנחה מדהימה שמלווה אותם ככה להוביל את כולנו, וחשבתי על זה שהרבה פעמים אנחנו מנסים לספר סיפור אחד גדול, וזה מאוד קשה כי העשייה שלנו מורכבת מכל כך הרבה תחנות וכל כך הרבה סיפורים, ואפילו מצאתי את עצמי רגע מסתבכת, נהיה רגע, גם זה וגם זה וגם זה וגם זה, ועד כשככה, ידעתי שיש לנו את השידור הזה ואמרתי שאתה הולך לשאול אותי על איך הגעתי לכל זה.
[00:05:14] Speaker B: אמרתי, איך אני מצליחה להכניס את כל הסיפורים?
[00:05:18] Speaker C: צריך עכשיו לקרוא ספר שלהם כדי להכניס את איך הגעתי לכל זה מצד שני.
[00:05:21] Speaker B: נכון, לא הייתי צריכי ספר, אבל בטח היה ניצוץ קטן.
[00:05:24] Speaker C: זה ממש הרמה על הספר.
אני חושבת שיש כמה דברים שחשוב לי להגיד על איך הגעתי לזה.
דבר ראשון, הגעתי לזה מתוך הכאב הפרטי שלי, אוקיי? לא מתוך איזה מקום שקראתי מלא דברים חכמים ואני באה לשבת על איזה מגדל שן וללמד את האנשים סביבי, אלא באמת מתוך מקום, וחוויתי את הכאב הזה שאני לא שלמה עם מה שקורה במערכות היחסים שלי, וכואב לי, וקשה לי, ואני לא מציגה את מה שרציתי, ויש פער ביני לבין החלומות שלי, ואני עייפה ומתוסכלת מאיזושהי דרך שאני מנסה שוב ושוב, והיא עובדת ברמה מסוימת, ואני לא מרגישה שהדרך הזאת לא יכולה לעבוד לאורך זמן. עכשיו, גם חשוב לי להגיד, כשאנחנו אומרים ערכות יחסים, שנעצור שנייה להבין על מה אנחנו מדברות, כי... בעיניי זה כל דבר בחיים שלנו. המערכת, יחסים, הדיאלוג, הדינמיקה, יש לי עם משהו סביבי. אז כמובן, זה זוגיות, שזה הלב של מה שאני מלמדת, וזה ההורות, וזה המשפחה הקרובה, וזה אנשים בעבודה, וזה אנשים בעסק, אם את בעלת עסק. וזה לגמרי גם כסף, והבית שלך, והסדר, והרונות, הרמות הכביסה, והשיחות שיש לך עם הצלחת, עם המקרר, ועם הגוף שלך, ועם המשקל, ואפילו עם עצמך ועם הנפש. כי מה שאני גיליתי, שכל דבר שהתחיל לעבוד לי כשינוי, כריפוי, וממילא כהשפעה, כי כשאנחנו חווים ריפוי, שינוי והשפעה, היה נכון בכל דבר. כי זה כאילו חוקי טבע כאלה של הקב' חוברת העולם. איך בעצם אני עוצרת מצב שאני מקבלת את מה שאני רוצה ממשהו.
אפילו מהנפש שלי. אני רוצה שהנפש שלי תתפקד ברמה מסוימת, שהתודעה שלי תתפקד ברמה מסוימת. אני לא יכולה להריב איתה. בדיוק כמו שאני לא יכולה להריב עם בעלים, אני רוצה להספיע עליו. אוקיי? אז ככה זרקתי טיזר, ואני אחזור שנייה לסיפור שלי, לחלקים מהסיפור. אז באמת מתחיל ממקום של כאב.
או משהו, את לא יודעת הכל.
והייתי בנקודה שלמדתי מלא, קראתי מלא, גם בתור נערה, גם בתור אישה, היו לי מלא מלא כלים, למדתי מלא ספרים, ועמדתי מול הילדים ומול בעלי, ניגע בנקודות הכי אימהותיות, ומול התפקוד שלי, שלא הצלחתי לשנות אותו, ואמרתי, משהו פה לא עובד, אני צריכה לחפש ידע ברמה אחרת.
ובסייעת הדישמיה באמת נחשפתי לכל העולם של הפסיכותרפיה הוליסטית, לעולם של השפעה שבאה מתודעה.
ופתאום הבנתי שהמון המון ממה שמלמדים אותנו על מה תעשי, מה תגידי, מה תשני חיצונית, טריקים, מעשים, טיפים על שינוי התנהגות כלפי מה שאנחנו רוצים לשנות, הוא פשוט לא רלוונטי, פתאום נחשפתי לעולם שלם של השפעה שבאה מבפנים של כמה כוח מטורף יש לנו להשיג את השפע שאנחנו רוצות, ושפע זה כל דבר, זה פשוט שיהיה קל וטוב ודורם ובריא ועונד ושלם.
כמה דברים אנחנו יכולים להשפיע עליהם בכלל דרך?
השינוי של המחשבות, הרגשות, התחושה הפנימית שלנו, וגיליתי ששם כבור הכלב, שם הכל מתחיל, שם הכל נגמר, ושבאמת המעשים והמילים שלנו הם תוצאה טבעית אוטומטית, שלא תמיד משלטת, של מה שקורה בפנים. התנועות גוף שלנו, הספטום, כל המאמץ שכל העולם משקיע ועושה כדי להשפיע, כדי להשיג, כדי לתת, כדי לגרום לדברים לקרות, הוא בסך הכל תוצאה טבעית של משהו שקורה בפנים, ואם לשנות משהו, זה מה שקורה בפנים.
וברגע שגיליתי את זה, התחלתי כאילו להרגיש שאני כל כך מתרגשת מזה וחייבת להעביר את זה הלאה. עכשיו, בקטע, כי אני סתם בן אדם עם אובססיה להשפעה ואובססיה לחלוק, אני הבחורה במשפחה והאחריות שלי תמיד שחכות עליי שאני הייתי המשכנעת הטובה ביותר בבית. כאילו כשאני מרגישה שמשהו נכון, זה לא תקין, זה החולשה שלי. אני חייבת שכולם ידעו מזה עכשיו והלכו איתי. עכשיו, ברוך השם שהחולשה הזאת, קיבלתי אותה מתנה, כי בעצם גם הדחף שלי, למדתי לנהל אותה, למדתי לא להיות תלויה בזה שכולם יסכימו ויהיו איתי, אבל הדחף הזה עדיין נשאר ואני שמחה עליו, והוא מתנה, כי באמת יש לי מין דחף כזה לרצות לחלוק את הדבר הזה עם העולם. אני זוכרת את עצמי, אימא צעירה שמבינה כמה דברים לגבי הילדים שלה, לגבי בריאות, לגבי זוגיות, לגבי כל מיני דברים, ואני אומרת, וכששאלו אותי באיזשהו שלב בלימודים, מה באמת החלום שלך?
אהבתי עם דימיון מטורף של להיות אישה שמפתיעה על אלפי נשים ועוזרת להן, בזה שאני נותנת להן את מה שעוזר להן לחיות, בפגושה פיזית יותר טובה, בבריאות יותר טובה, בכלל מהדברים האלה, בפתרון בעיות, בחיבור להשתהן, ובלפתור בעיות עם הילדים, בלקבל את מה שאני רוצה בזוגיות, בלעזור לי ולפעלים להיות את גרצה הכי טובה של עצמנו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד, זה באמת, משם אני חושבת שזה יתחיל. עכשיו, ברגע שיש לנו ויז'ן, אז אנחנו... זה לא יניח לנו.
[00:10:51] Speaker B: כשיש לנו מטרה, יהיה לנו איך.
[00:10:52] Speaker C: זה לא יניח לנו. כן, זה פשוט ייקח אותנו, ואז כשמגיעות הזדמנויות, את לוקחת אותן.
[00:10:58] Speaker B: לגמרי.
הדבר הראשון שאנחנו עושים בתוכנית זה חזון. קודם כול, תגידי, לאן אתה רוצה להגיע אותן? היא יכולה להשתנות.
אבל אני אומרת לנשים, תעופו על החלומות.
[00:11:09] Speaker C: כן.
ואת יודעת מה, אפרופו חזון, אם כבר מדברים על חזון, אנשים בתהליכי אימון הרבה פעמים עושים חזון כזה לעוד שנה, והם מקפידים לעשות חזון כזה קצת כזה יפה ומרשים, אבל הם שומרים על הרציונליות שלו. אני חושבת שהמטרה של חזון היא לא רק ליצור תמונה שתעזור לנו לתכנן את הצעדים הבאים ואת השנה הקרובה, זה נחמד, זה יפה, אני לוקחת את חזון לרמה נוספת. זה מקום שבעצם מראה לנו מי אני, מה התלוקות שלי, מה היכולות שלי, מה החלומות שלי ומה הרצונות שלי. מתי בחיים אנחנו מקשיבות לרצונות המופרעים ביותר שלנו.
עכשיו, אני מרשה לעצמי ולתלמידות שלי לעשות חזון מטורף הזוי. אני אומרת להם, בגבול שאם כל משאבי העולם יתכנסו ואפשר לעשות את זה, אז אני מרשה לכם. אל תחפשו חזון עם ניסים שלא קיימים בטבל.
[00:11:54] Speaker B: לא, זה חייב להיות ריאלי, אבל זה...
[00:11:57] Speaker C: ריאלי, אבל לא ריאלי לך. לא ריאלי בהסתכלות שלך, אני תמיד אומרת ריאלי, שתחשבי שכל נושאי בעולם עכשיו יכולים להתכנס, כן? את רוצה בריחה אולימפית בחצר, אז זו דוגמה מצחיקה שנתתי לתלמידות שלי לא מזמן, למאמנות.
אז זה אפשרי, נכון שעכשיו את לא רואה איך זה אפשרי בישראל, בחיפה, בבניין שבו אני גרה, אוקיי? אבל זה אפשרי בעולם, זה קיים לריאל, למה שהשפע הזה לא יכול לקבל לי? כאילו רגע שנייה לאוף, כן? זה אימון להקשבה על הרצונות שלנו, ואז אנחנו מגנים מהרצונות שלנו. וחוץ מזה שזה בסוף גם מלמד אותנו את הכוחות.
[00:12:31] Speaker B: כן, וגלים דרך זה גם את הפחדים שלנו, את האמונות המגבילות שלנו, ועד אנחנו יכולים להתחיל לעשות מעולם עבודה.
בעצם שיש לנו את הכפר הזה, שאנחנו לא, בעצם אם בן אדם מסוגל לחלום על זה, הוא מסוגל להגיע לשם. ואם בכל עוד הוא מפחד לחלום על זה, או שהוא חולם על זה והוא מפחד להסתכל על הפחדים שלו, הוא מייצר כאב פיזית בגוף, ממש מחקרים מגלים.
[00:12:55] Speaker C: וואו, זה נקרא.
[00:12:56] Speaker B: שהגוז סובר דלקתיות, מזה שאנשים לא מקשיבות לרצונות שלהם.
[00:13:01] Speaker C: את יודעת ממך אני לומדת?
[00:13:02] Speaker B: לא שקשתי על זה כרצונות. כן, ממנו. כי הרצון שלנו זה רצון אלוקי. תחשבי, אישה ואנשים סבלות מכאבים הרבה יותר מגברים, כי הן מדחיקות יותר את הרצונות שלהם.
והן, לעומת המין השני, שגבר מאוד מחובר לעצמו, אם הוא רוצה משהו, הוא ילך ויעשה.
[00:13:18] Speaker C: וואו, מרתיק.
[00:13:18] Speaker B: ופשוט דלקתיות בגוף, וזה מרגש מה שאת אומרת. כי להתחבר לעצמנו, למי שאנחנו, למקום הפנימי הזה, זה מתנה לכל אישה. ושוב, כמו שאמרת, מה את היחסים שלנו?
זאת אומרת, זה סוג של מראה, של קטע מודעה שלנו, כל מה שקורה סוג של מראה בגברת, זה מה שאת חושבת, מאמינה, לא תמיד במודע, אבל יש שם...
[00:13:43] Speaker C: אפילו יותר מזה, זה לא רק מה שאת חושבת שמאמינה, המסר שאת מעבירה לאנשים סביבך זה מה שנמצא בפנים. אין כפל, כאילו.
את לא יכולה לשחק מסר מסוים שאת אומרת, אוקיי, תהיי נחמדה, זה מסר נחמד. תעבירי מסר שאת אוהבת במעריכה, זה יעבור. אם את לא אוהבת במעריכה, המסר הזה עובר.
עכשיו, אני יותר מזה, מה שהגיליתי שבעיניי הוא מדהים, זה שבאמת, לפעמים אנחנו לא אהבות ולא מעריכות.
אוקיי? לפעמים אנחנו כאובות וחסרות ומאוחזבות, ומרגישות המון המון רגשות.
ובעולם של היום כבר כן מתחילים לדבר את זה שהמסר הוא פנימי, תנהל לי אותו, תשני אותו, או טוב, אם כבר תשני משהו זה תשני אותו. ואני אומרת, הבעיה היא לא במסר הפנימי, הבעיה היא במתח שיש לנו סביב המסר הפנימי. זה בסדר שאת... לא ממש מעריכה את בעלך. וואו, כאילו אמרתי משהו שהוא כזה בום, אני יודעת. זה בסדר שאת מאוכזבת ממנו, זה בסדר שאת כאובה. אין לו בעיה עם זה. יש לו בעיה עם זה שאת מנסה לשנות אותו ואת עסוקה בו כדי שתרגישי יותר טוב.
אפילו אני מאמינה שמותר לשתף את זה שאנחנו מאוחזבות. אם גבר ירגיש שאת לא מתעסקת באותה אלא באמת עסוקה בך ובהחזבה שלך ובחוויה שלך, של אני עכשיו מאוחזבת וזאת האמת ואני כינה איתה ומרפאה אליה, אני לא נאבקת בה. כאב הוא לא הבעיה שלנו. חוסר אהבה זה לא הבעיה שלנו. הבעיה שלנו זה המלחמה שאנחנו יוצרים במציאות, בחוץ, וגם במציאות מול עצמנו, עם הכאב הזה. מותר שיהיה כאב, מותר שיהיה חוסר, ובעלה, ולחץ, וייאוש, וכל הרגשות שבעולם, המתח אורס לנו.
[00:15:34] Speaker B: אני גם מאוד מאמינה שאישה מסתכלת על עצמה לא בעין חיובית, לא דווקא במודע, היא לא מספיק מושלמת, היא לא מספיק טובה, היא אוהבת את עצמה רק לפי תוצאות, או הישגים, או הספקים, או מראה, אז העל שלה, הצליבה שלה גם תהיה דיפורטית כזאת. נכון. נכון, אבל אני חושבת שאני מפתיעה איתה.
פחות ופחות, ככל שאני ברמה האישית עובדת על זה, אני רואה רק טוב בסביבה. אני לא מצליחה לראות את הלא טוב.
זאת אומרת, זה עניין שצריך להיות...
[00:16:09] Speaker C: אז בא לי להביא משהו. בא לי להביא משהו מול זה, שהוא באמת חלק מהסיפור שלי, כי תחילת הדרך שלי באמת הייתה, כאילו הרגשתי שהחלפתי את התנאים להצליח בקשרים ובמערכות יחסים, מתנאים חיצוניים לתנאים פנימיים. ואני חושבת שזה איזשהו שלב שהעולם נמצא בו היום. אוקיי, אז כבר, את מבינה, את לא צריכה להיות יפה, את צריכה להיות בטוחה בעצמך. את לא צריכה להיות אימא שמשרתת את הילדים שלה כל הזמן, את צריכה להיות אימא שממש בטוחה בסמכות שלה, או אוהבת את הילדים שלה, וזה מספיק.
וגם זה, יום אחד קלטתי שזה נכנס לתוך רשימת הצריכה, זה לא עובד. שבעצם המצב הטבעי שלנו זה שאנחנו נאהב ונהיה נחמדות, ונאהב את עצמנו, ונעוף על עצמנו, ונראה בעין טובת העולם, אבל רגע, משהו התקלקל לנו בדרך.
[00:17:02] Speaker B: זה משהו שהוא תוצאה טבעי.
[00:17:05] Speaker C: התרחקנו מזה. וזה שאנחנו אומרים לעצמנו, את צריכה לאהוב את עצמך, או צריכה לאהוב את האחרים, או צריכה, לא משנה, משהו בתודעה, הוא מאוד נכון, ברור שאם אני אוהב את עצמי ואם אני אוהב אותם ואני אסביר מסרים חיובים אז יהיה טוב, אבל זה גם תוצאה. אחד הדברים שאני הכי, הכי שמה עליו דגש בתהליכים שעברתי עם עצמי וכמובן בתהליכים שאני מעבירה, זה להיות, שבעצם הדרך היא להיות בקבלה למה שעובר עלינו ואיך הקבלה מגיעה, להסכים להסתכל על זה ולא להיות בדחף שצריך לשנות את זה. זאת אומרת, להגיד, בעצם לא צריך לקרוא שום שינוי. איך שאנחנו כמו שאנחנו, הכול בסדר. גם זה שאני מרגישה רגשות לא טובים עם עצמי. ומה עוזר לנו לקבל את זה? להסתכל על זה. כאילו לפעמים תלמידות שלי קולטות את זה ואומרות לי, שיש, כל מה שאנחנו בעצם עושות זה רק להסתכל, רק להיות אירות, רק לגלות דברים ולא לעשות איתם כלום.
[00:18:02] Speaker B: וזה אומר שאנשים...
[00:18:03] Speaker C: וואו, אופיקל!
[00:18:04] Speaker B: וברגע שהם יהיו בהוויה שהרגע הזה הוא מדויק להם מלמעלה בצורה הכי הכי מושלמת, הרי הרבה הזה זה לא כאב, מה הכאב? זה העבר או העתיד.
[00:18:14] Speaker C: נכון.
[00:18:15] Speaker B: והרגע הזה זה הרגע הכי מישורר והכי, הכי מרפא בחיים.
ואנחנו יכולות להגיע למצב כזה שאנחנו באמת יודעות שהכל פה בעולם הוא טוב, אז הבורא שם לנו הכל, הכל פה טוב.
וההסתכלות הזאת, אני, מבחינה אמונית, שאין שום רעיור אדמי למעלה, וכל מה שלא מוצא חיים בינינו בסביבה שלנו, זה דברים שבאנו ללמוד מהם, אנחנו צריכים להודות להם.
וכשאני רוצה לפתור בעיה במערכת חסים אחרים...
[00:18:45] Speaker C: זה לא רק בסביבה מיכל, זה גם הבית שלנו.
וגם הבית שלנו.
[00:18:49] Speaker B: אני הולכת להודות על משהו, עכשיו אמר לי, לא נעים. מה אני לומדת מזה? וכשאני מגיעה למצב של הודיה, אחרי שמוססתי את הכאב, אחרי ששקעתי בו ואחרי שעשיתי עם עצמי את התהליך שאני מלמדת וגם בטח גם את מלמדת אותו על מה אני הולכת להודות לו על זה?
זה גורם לריפויים מטורפים במערכת יחסים שאני מבינה שכל הדברים הכי גרועים שהיו לי בחיים היו פה לטובתי, באו לעצמי אחותי הרגישה שהנשמה שלי באה לעולם לעבוד את כל הכאב שלי פה ופה, היא בחרה את זה ביושר, היא ידעה שאתה צליח את זה הכי טוב.
[00:19:21] Speaker C: אני יכולה לשאול אותך משהו?
[00:19:22] Speaker B: כן.
[00:19:23] Speaker C: על הקטע של הלהודות. לי הרבה פעמים זה מרגיש שזה סוג של כאילו, אני עכשיו נגיד כאובה, אני מרוסקת, אני מגלה שמשהו מסוים שחשוב לי מאוד, לא קיבלתי, ווואלה, אני מגלה שאני לא יכולה בלעדיו, ושזה משפיע על מצב הרוח שלי, ושאני... אני מרגישה שהחלק הזה של תודה והוקרה, ואני מאוד מאמינה בזה, כן, זה דבר מאוד מאוד גדול, אבל עדיין לפעמים אני מרגישה שהוא סוג של משהו שאם עושים אותו כל הזמן בצורה מעולצת, זאת אומרת, מתרגלים הוקרה, הוא כאילו שם בצד את הנוכחות לכאב.
זאת אומרת, רגע, אני אסביר את השאלה.
זהו, אני אסביר את השאלה, כי אני מאמינה שבסופו של דבר כשאנחנו, נגיד אני עכשיו מרגישה מאוד עצובה, אוקיי? כי לא קיבלתי משהו. או מרגישה שאני לא טובה, שאני לא מביאה לילדים שלי איזושהי חוויה. ואני מגיעה שאני לא מסוגלת לתת להם משהו מסוים. לא מסוגלת, נגיד, לאירוף אותם כמו שהם, או לא מסוגלת להיות צבלנית אליהם, או לא מסוגלת לקבל את השטויות שהם עושים, אוקיי?
אז אם אני באה ואומרת, אני טובה כמו שאני, ואני מתנה עבורם, או שאני באה ואומרת, בעלי טוב עליי כמו שהוא, הוא מתנה עבורי, אז אני באיזשהו מקום מדלגת על שאלה...
[00:20:43] Speaker B: אני לא רציתי להגיד שהם טובים ואני טובה.
[00:20:45] Speaker C: רגע, רגע, רגע. אני בעד, אני בעד להגיד את זה, אבל אני מרגישה שהדבר הזה הוא תוצאה טבעית. שזה יקרה לבד, שבכלל לא צריכים להתעסק עם זה. אם אני מסכימה להיות מי שאני עכשיו, ומסכימה, ממילא גם, מסכימה לאחרים להיות מי שאני עכשיו, ומסכימה שהכאב לי, אז באופן טבעי פתאום אני גם אראה כמה טוב אני מביאה בזה שאני לא מושלמת, וכמה טוב המציאות הלא מושלמת.
[00:21:09] Speaker B: לא צריך באמת לשים על זה את הדגש, אחרי שאני מסכימה להבין שהחוסר המושלמות שלי זה מה שמושלם, ככה בעיניי בכל אופן, ואחרי שאני הסכמתי לעבור בכל התהליך, לא תמיד ההתבוננות, אוקיי, עברתי, צלחתי את זה, גיליתי בעצמי רובד חדש. אבל להגיע לדרגה שאני מודעה על זה, זו דרגה הרבה יותר גבוהה, כי זו הודעת שצריכה...
[00:21:34] Speaker C: ואיך מגיעים לזה?
[00:21:35] Speaker B: מה?
מתוך ידיעה שהבורא שלח אותם. מתוך ידיעה שזה לא הם.
[00:21:41] Speaker C: אבל אם...
[00:21:41] Speaker B: הם לא הסיפור, אני לא הסיפור, באם לפה עשרות שנים בגבגולים לעולם.
[00:21:46] Speaker C: רגע.
[00:21:46] Speaker B: אני קירה באנשים האלה מלפני עשרות דורות.
[00:21:48] Speaker C: שנייה, מיכל, את בתוך הידיעה הזאת, כי הידיעה הזאת היא...
[00:21:52] Speaker B: אני לומדת אותה. ואני מאמינה בה.
[00:21:54] Speaker C: אבל איך אנחנו מפנימים את האמונה הזאת לאנשים אחרים? זו אמונה גבוהה. אוקיי? זה איזושהי אמונה.
האם אנחנו יכולים לשתול לעצמנו אמונות כאלה?
איך מגיעים? אני מאמינה, גם בתהליכי האמון שאני והמאמנות שלי מעבירות, אנחנו תמיד תמודדגש על זה שאנחנו לא יכולות לשתול למישהו אמונה, הוא יגיע אליה מתוך נוכחות לכאב וריפוי של הכאב, האמונה תבוא ברגע הנכון בזמן הנכון. כי יש לנו מלא משפטי, המשטרת שלי, אני יכולה לתלות עכשיו מלא משפטי אמונה מדהימים ומוטיבטיה. האם הם משרתים אותי ברגע הנכון?
[00:22:33] Speaker B: כן.
אני אגיד לך גם למה. אם יש לך רצון שהם יתאמו בתופך. רצון, יש לנו את הכוחות הגוף הפיזיים, יש לנו את כוחות הגוף הנפשיים, אוקיי? יש לנו את הכוחות הרוחניים.
כוח הרצון הוא מעל הפוטנציאל שלנו, הוא בהילה שלנו, הוא עוקף אותנו מסביב. הוא מעל התדר ההגיוני, הוא כוח רוחני יותר גבוה מהרוחניות שלנו. אז אם באמת את רוצה להאמין, וזה נפלס את האחדרים שלא האמנתי בהם בכלל, אבל מאוד רציתי להאמין בהם, רשמתי אותם, ואמרתי אותם, ולא פעם ולא פעמיים, והכול קורה לפרטי פרטים. אם אני באמת רוצה שזה יקרה ומוכנה לשפור כל חסימה אחרת, אני שמה לי את זה מול העיניים, אומרת את זה כל הזמן עובר ועובר, גם אם בן אדם רוצה משהו, יכול להאמין. עכשיו, אם אישה מגיעה לתוכנית ויש לה כאב, ואני מלמד אותה שזה לא הסיפור, לא הפריצת הדיסק ולא הדלקת, יש שם משהו שהגוף מספר לך. ואני מבינה שמה שיש בגוף שמספר לי או בנפש שמספר לי זה לא הסיפור.
אנחנו פסי קטן פה ביקום אינסופי אדיר, אנחנו איזה בובות קלרוביל פה של הבורא, ובאנו לפה טריליוני פעמים, לא יודעת כמה, ובאנו פה להבין וללמוד וכן לגדול ולהשתדרים.
אבל מתוך הכנעה וידיעה שהרגע הזה הכל טוב, כי יש לנו את היצב כל הזמן שבטח נשים לא מהן נרשמות בתוכניות, הן רוצות להיות יותר טובות, הן רוצות להיות באיכות חיים יותר טובה, ואז מה הן מרגישות?
שהן לא בסדר עכשיו.
ואת מביעה אותם לידיעה שבסדר, את עכשיו בסדר.
כמה כאב את מפחיתה לאנשים מבלי שהם יבאו לטפל בך בכאבים. אז את מבינה כאילו תרן? אז אני כן מאמינה...
[00:24:20] Speaker C: יש פה שני דברים. יש פה בעצם שני דברים. זה ריפוי משני צדדים. ברור שמי שרוצה שינוי הוא צריך לרצות, ומי שבא לשינוי רוצה. ועכשיו אני חושבת, בדרך שלי יש ריפוי משני צדדים. מצד אחד, הדרך החיצונית, והיא לא חיצונית בקטע רע, היא פשוט שני, צד מאוד מאוד משמעותי, הדרך שבה אני שם מול העיניים את מה אני רוצה שיקרה, אחר כך מי אני רוצה להיות שם, ובמה אני יודעת שאני כנראה צריכה להאמין כדי לפתוח את דלתות השפע, ואז אני מתחילה לשים את זה מול העיניים עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, עד שהנפש שלי בפנים, תעשה הכל כדי להגיע לזה.
וכשזה מול העיניים, כמו שאת מלמדת, לשנן את זה, ולהגיד את זה, ולהפנים את זה.
[00:25:06] Speaker B: אני לא מלמדת רק את החיצוני.
[00:25:08] Speaker C: רגע, רגע, שנייה. אני אתייחס למה שאמרת, כן? ברור ש... אני רוצה לספר רגע על הצד שלי.
כשהם משננים ואומרים ואומרים ואומרים, נוצר מטר שהדיסטוננס כבר בלתי נסבע לנפש. ומשהו בתוכנו באמת מתעורר עם עוד ועוד מוכנות להסתכל פנימה ולשאול, וואלה, למה באמת? אני לא מצליחה להאמין שאני טובה כמו שאני. מה הסיפור שלי שם? ואז אני מגלה סיפור. עכשיו, אחד הדברים שאני מרגישה שזה אחד הגילויים שעזרו לי בחיים זה ש... עצם זה שאני ידע לשאול מה הסיפור שלי שם, מה אני שומעת שם, מה הקול, מה הדבר הזה שבאותו רגע, שאני רוצה לעשות משהו או להאמין במשהו או לבצע משהו או להיות משהו, ואני לא מצליחה, מה הדבר שנמצא שם ואני שמה אותו על השולחן, כי גיליתי אותו, ותמיד אנחנו מגלים דברים חדשים כששואלים את השאלות האלה, ברגע שגילינו את זה, זהו, זה כבר לא יושב בחושך, זה כבר לא מפלצת במרטפים שמנהלת אותנו, אנחנו מתחילות לנהל את זה, וזה מאבד מהכוח שלו, וממילא אני מתקרבת להיות הדבר החיצוני שרציתי, שהוא עדיין לא אני. האמונה, ההתנהגות, הסיפור החדש, ההוויה החדשה שאני רוצה לעשות עלי. אז זה כאילו שני צדדים כל הזמן.
[00:26:26] Speaker B: אני אוכל להגיע לאידיאל, לפני שהבנתי על מה הוא שאר, אני לא יכולה להגיע להצלחה כלשהי אם אני לא הבנתי מה חסם אותי מלהגיע אליהם.
[00:26:36] Speaker C: מה חסם אותי בדיוק.
[00:26:37] Speaker B: זה חייב, אני לא יכולה להגיע לסוכן מסלול לפני שהבאי את המסוכות. אני חייבת לעבור שם. וגם כשיש לנו כאב, כמובן הדרך שלי היא גם פיזית, אז זה חייב לעבור בכל כך הרבה רבדים, ואני גם מאמינה שהאורסק פיזי מתחזק, אז גם המנטלי שלנו משתתף איתנו פעולה הרבה יותר טוב, ברור,
[00:26:56] Speaker C: ברור, כי אנחנו נהיה שקועים בהרבה דיכאון וחרדות, נכון. ומחוברים מאוד מאוד למוח ההישרדותי שלנו ברמה הנרולוגית, כשהגוף שלנו פיזית לא מקבל מה שהוא רוצה, כן? אם זה צאונה שעושה דלקתיות במוח, אם זה חוסר פעילות גופנית שאנחנו מפסידים בגללה מלא הורמונים שמבריאים לנו את המוח ברמה הנרולוגית, כן? אי אפשר להשפר ביצועי מצב רוח שלא מתחילים בגוף.
[00:27:23] Speaker B: מה שמיוחד זה מה שאת אומרת, בעצם שככל שאת משנה את תחוסי מחשבה שלנו, ובעצם המוח הוא גם משלט עליהם, כשהרגש מנהל אותנו כל כך המון, בתת המודע הוא 80% מחיינו, הרגש פתוחה של המוח. ואפילו במחקרים מגלים שברמת אוכל, מה שנחשוב על האוכל שמכניס לפג, מה שנחשוב עליו זה מה שישפיע על הגוף שלנו, מה שנחשוב על פעילות גופנית זה מה שישפיע עלינו, זאת אומרת, כמה ובעצם לפי איך שאני מבינה, שכל ה...
הלמידה שאת מלמדת זה בעצם באמת הדפוסי חשיבה שלנו שזה מדהים כי בעצם כשאנחנו נומדים לנהל את הלוגיקה הזאת אנחנו יכולים למנוע מחלות, כאבים וגם כמובן לערכות יחסים וגם כמובן אפילו תראה כמו שאמרת דיאלוג מול המקרר וכל מערכת יחסים אחרים זה בדיוק מה שמדהים כי זה יכול לשלוט לנו על הרגשות בצורה מאוד מאוד גבוהה
[00:28:22] Speaker C: זה הרי מתחיל, הכל מתחיל מסיפור. סיפור פנימי זה שבריר השנייה ששם היא קבעה מה אני אגיב רגשית ומעשית.
ואת שבריר השנייה זה הנעלם הכי גדול בחיים שלנו. אנחנו הרי כל הזמן משחקים, חיים שלנו זה משחק חיצוני, כן? איך אני מתנהגת, איך אני מתפקדת, איך הגעבתי ברגע של כאב, מה עשיתי, מה לא עשיתי, אבל מהמשחק החיצוני הזה הוא תוצר לוואי של המשחק הפנימי. של איך אני מסתכלת על החיים? מה מערכת האמונות והסיפורים שלי? והמשחק הפנימי הזה בכלל לא פשוט לגלוץ אותו מצד אחד, כי אין לנו ידע, אבל ברגע שלומדים איך, פתאום זה נהיה משחק ילדים. לכן אני קוראת לכל השיטה שלי, כאילו, לשחק את השינוי, כי בעיניי זה מסע כזה שהוא... את פשוט לומדת לשחק כאילו יש לך חוקי משחק, תסתמים, תהליכים, את שוב ושוב חוזרת אליהם. כל פעם שאת פוגשת פער בין האישה שאת רוצה להיות לאישה שיצא ממך, וזה לא פער רצוי, אז את אומרת, אוקיי, בוא נפעיל את מערכת החוקים ומערכת הכללים, להביא את כלי המשחק ונתחיל לגלות מה יש שם שכל הזמן מפעיל אותי, כאילו לוקח את הבחירה שלי, מוצאים לי אוטומטים שהצילו, הם לא מי שאני רוצה להיות, מה עובר? איך אכלתי את הדבר הזה? איך צעקתי עליו? איך לא ביטאתי אותי? זה לא אני, אוקיי?
[00:29:42] Speaker B: כמה איסורי נפש אנחנו יכולים וכמה...
[00:29:44] Speaker C: כי יש לנו את הפער.
[00:29:45] Speaker B: אז העצמי יכולים לחסוך. ואפרופו משחק ילדים, אז הרבה תיאמים שעולה לנו דפוסים כאלה, יש לי הרבה תיאמים על דברים שקרו לנו בילדות, על משפטים שאמרו לנו, על סיפורים שאנחנו יכולים להיזכר ולשלוח מיטת העמודה. אנחנו עושים את זה הרבה בדמיון מודרח את ריפוי הילדה הקטנה. כמה הילדות שלנו יכולה לנהל אותנו, ולפעמים דברים שקרו לנו אז, הם נחזרו כל הזמן.
[00:30:07] Speaker C: -זה אחריות שלנו.
[00:30:09] Speaker B: זה אחריות שלנו.
[00:30:11] Speaker C: האחריות שלנו, אני תמיד אומרת, זה לא מה עשו לנו בילדות, זה משהו בתוכנו, איזושהי חולשה שנולדנו איתה, שגרמה לנו לתחת את מה שקרה בילדות. כי אנחנו לא רוצים להיות, ועשו לי, אכלו לי, שתו לי, איזה הוא מלאן, אני קורבן של המציאות. משהו, אני הסתכבתי כבר לפני שאני אין איזה סיפור, אפשר כבר כאילו להסתכל עליו.
[00:30:30] Speaker B: הסתכבתי, הזימנתי לעצמי, מכרתי את זה.
[00:30:33] Speaker C: בטח, בטח.
[00:30:34] Speaker B: לגמרי.
לגמרי, כל הזימון של המציאות שאנחנו גורמים לעצמנו לחזור אליה שוב ושוב, בגלל דפוס שאנחנו צריכים למצוא אותו.
[00:30:43] Speaker C: נכון.
[00:30:44] Speaker B: אני רוצה לעשות סדר ככה, לכל מי ששומע, את כל כך הרבה מידע וכל כך הרבה...
[00:30:50] Speaker C: את יודעת מה, את מרשה לי שנייה לעשות את הסדר, כי אני מרגישה שאני אמרתי פה כמה דברים שמעלים שאלות בעצם, איך הכול מתחבר.
מערכות יחסים ושינוי, אחר כך אתה עשיא את הסדר שלך.
[00:31:03] Speaker B: אולי נשאל אותך על זה, אבל מה שנראה.
[00:31:06] Speaker C: כן, זה אולי גם חלק, חוזר לנקודה של הסיפור שלי. כי היה שלב בתהליך שלי שאמרתי, אוקיי, אני צריכה ללמוד מה משפיע, וצברתי מלא מלא ידע חדש על איך תודעה, שינוי תודעתי משפיע על מערכות היחסים שלנו. ואז גיליתי בעצם את רשימת התנאים החדשה, שאומרת, אם רק תהיה כזאת, תשיגי כל מה שאת רוצה בחיים. ואז עמדתי מול זה, ובחלק מהמקומות הצלחתי, ובחלק מהמקומות, אפילו בגלל שהצלחתי גם לימדתי את זה, אבל אז פגשתי גם את עצמי וגם את התלמידות שלי, עם פער, אני יודעת מי אני רוצה להיות, אני יודעת מה אני צריכה לעשות, תודעתית, פנימית, הכל בסדר, אחרת.
ואני לא צריכה לעשות את השינוי. ואז הגיע מקום כזה שהתחלתי לחקור באובססיה. איך עושים שינוי?
איך מצמצמים פער בין האדם שאני לאדם שאני רוצה להיות? ומבחינתי, שינוי זה גם להתחיל להכין לעצמי סלט בבוקר, כי מאחורי כל פער יש בעיניי מלא חוויות פנימיות, וגם מחקרים הוכיחים את זה, סיפורים וחוויות, ומלא מלא פחדים שנמצאים שם. ואז באמת נוצר מצב שאני מלמדת נשים גם איך משיגים וגם איך עושים את השינוי, וזה שני תהליכים שונים, כי לפעמים אנחנו יודעים מה לעשות כדי להשיג, אנחנו לא מצליחים לעשות את השינוי. לפעמים אנחנו לא יודעים וצריכים ללמוד ומצליחים לעשות את השינוי, ולפעמים אנחנו צריכים את שני הדברים יחד. ורק אז אנחנו יכולים לעשות שינוי ריפוי והשפעה.
[00:32:29] Speaker B: אז השאלה שלי באמת כזאת, ואולי ככה צדדי.
בעצם האם כל אישה שברגע שהיא משנה את עצמה היא כבר תראה שינוי בסביבה שלה או שלא.
נמלדה שהיא אומרת לי אוקיי באי לרוצח לייעוץ אני לא מצליחה עם הידי שלי אני אבוא וזה יסתדר אז אני רואה את התשובה ואמצא לשמוע אותה נראה לי אני עניתי על זה בכל מקום.
[00:32:53] Speaker C: אני אענה על זה בשתי רמות. אוקיי? ברמה הראשונה, אני עונה ממקום כאילו בטוח כזה. ואני אומרת ככה, מה שאנחנו רואים במציאות זה אף פעם לא הכל. אוקיי? את הולכת ברחובה, אם את רואה את כל הפרטים שיש ברחוב, לא, את שם עליהם למה שרלוונטי אלייך. את מסתכלת על היד שלך ואת רואה בו מלא רע, ואת רואה בעליך מלא דברים מעצבנים. האם זה הכל? לא, את פשוט עכשיו לא רואה את הדברים הטובים, כי את לא פניה, כי הדברים הרעים נורא מבהילים אותך, זה בדיוק החוסרים שמטלטלים אותך מאוד. כשאנחנו מתחילות לעשות שינוי, אנחנו מסתכלות אחרת על מה שרע, כביכול, על מה שהבהיל אותנו, ופתאום זה לא מפחיד אותנו, ואז אנחנו פחות רואות את זה, ופתאום אנחנו מנועות לראות דברים טובים. אז האם המציאות השתנתה? אולי לא, אולי נשארה אותו דבר, ופתאום את מסתכלת ואת רואה מה שלא ראית. את רואה את השמש, את רואה את הילד שלך מצוחק, את רואה מלא דברים מדהימים שיש לך בחיים, את פתאום רואה את הטוב בלי שהתאמץ, כי ריפצת, את הבהלה ממה שחסר. את השתנית, המציאות בחוויה שלך השתנתה, אבל אולי לא באמת השתנתה.
[00:34:01] Speaker B: וגם שאני יודעים כל המאבקי כוח וכל ההסתכלות.
[00:34:04] Speaker C: רגע, רגע, רגע, רגע, זה השלב הבא. עכשיו מגיע השלב הבא. אני מאמינה שמערכות יחסים זו דינמיקה. דברים סביבנו תקועים. תקועים, הם לא זזים, לקוחות לא באים, בעליך עושה דווקא, לא מודע, הוא לא רע, משהו בתוכו גורם לו להגן על התמודדיך דווקא. הילדים קנאל, המשקל שלך לא משתחרר, הגב שלך תפוס, לא משנה על מה, מערכת החיסונית שלך על הפנים, כי הם עונים לך איזושהי התנגדות מול ההתנגדות שאת מביאה. וכשאת מתרפה ומשלימה ברמת ריפוי, לא משלימה, נשלמתי עם זה, אבל כל פעם זה מעצבן אותך מחדש, כן? השלמה אמיתית. ושאת... דברים לא מפריעים לך, חוסר לא מטלטל אותך, ואת מפסיקה להיות עסוקה להיאבק במציאות שלא בשליטתך, כי זה מה שאנחנו עושות כל היום, כל פעם שיש לנו מתח זה. אין מה לעשות. כל פעם כשאת מתוחה, את פשוט עסוקה במה שלא בשליטתך, זה עזוי.
אז כשאת מפסיקה את זה, המציאות מפסיקה את המתח. כי מה לעשות מערכות יחסים? זו דינמיקה. הוא מגיב בהתגוננות של התבצרות, למשל, על זה שאת רוצה לשנות אותו. ברגע שאת כבר... אין לך בעיה עם מה שקרה שם, ולמדת להשלים באמת, והחוסר הזה לא מנהל אותך, משהו בתוך החזק באמת מול זה, ואפילו אולי אם את סליחה לאהוב את החוסר הזה, אתה יודעת, אה, את צלחנית כלפי זה, לא כי את תפוקה ואת כנועה, כי את חזקה יותר מזה, אז הוא לא צריך להתבצר. אז הדינמיקה משתנה, הדינמיקה זה איך ההתנהלות שלי הפנימית משפיעה על ההתנהגות שלו, אז באמת ההתנהגות שלך משפיעה עליו.
הילדים מתחילים ללכת לישון יפה, באמת הילד הזה מפסיק להתחצף, באמת הילד הזה מתחזק רוחנית, באמת הבעל הזה פתאום לא אכפת לו לקום מוקדם בבוקר, ולהיות איתך ולהיות עם עצמו ולהשתפר. באמת הוא פתאום, אני אפילו, אני יכולה לתת דוגמה הכי קטנה, כל עוד אני רוצה שבעלי יעשה תהליך אימון, אז הוא לא יעשה. וכשאני מרפאה שם ואני אומרת, הוא מדהים כמו שהוא, אחרי כמובן תהליך של חקירה על כל הסיפורי הפנימיים שלי, על מי הוא צריך להיות בשבילי, בלבלבלב, יד אנשים צר אוקיי, המציאות משתנה, אבל כן, תתפחי לעצמך לשכם, עשית שם שינוי, וגם, תודה להשם, זה תפילות והכול, אבל...
[00:36:12] Speaker B: אני רואה את זה בחיים שלי כל הזמן, האישיים, וגם, אתן מתאמנות, זה מדהים, באו לשקם את הגב, מתחילות מערכת יחסים מול הכאב, מבינות שהוא לא הסיפור, מתחילות להתיידד איתו, מתחילות להבין שהוא לא רס הכאב הזה, להודות עליו, מה הוא מוציא מאיתנו, ואיזה מרגש, זה ממש ככה... מגלה פתאום מלא מלא דברים.
טוב, ככה, אמרתי, אני אשאר אותך בסוף איזה טיפ או איזה עצה, אבל נתת כאן עולם שלם של... נראה לי צריך פשוט לשמוע את הפודקאסט הזה שוב באמת בדף, מי שהגיע עד לרגע הזה.
[00:36:52] Speaker C: אולי ניתן להם כמה דברים...
[00:36:54] Speaker B: אני רוצה לך משהו ככה לתת לסיום, לאישה שאומרת, וואו, זו שאמרה כל כך הרבה דברים, אני מכירה אתך, אני מכירה את שלושי, מאיפה אני מתחילה?
[00:37:03] Speaker C: וואו, טוב, אז אני אנסה לקוות ככה את הדברים הכי הכי משמעותיים.
אולי באמת להתחיל מזה שלהפסיק להתעסק עם המעשים החיצוניים שלנו.
אם את שמה לב שאת כל הזמן רודפת אחרי להיות אישה טובה, להכין ארוחת צהריים, להתאפר, אפילו גם כדי להצליח בעסק אני צריכה לעשות עוד פעולות, כדי שהילדים יהיו רגועים אני צריכה להכין להם ארוחת צהריים מושלמת, או בכלל ארוחת צהריים.
זה נכון, הכל טוב, צריך להיות בעשייה, אבל תעשי תעשייה שבאה ממך, מתוך רצון פנימי, מתוך משהו שאת מרגישת שזה נכון לך לעשות אותו, שזה הולך ביחד עם הערכים שלך, אבל לא מתוך איזושהי משוואה, אם אני אעשה את זה, אז אני אקבל את זה. ולהתחיל להתעסק, ואם כבר לשים לב ולהשקיע אנרגיה, זה בלשנות את הקופסה הפנימית שלנו, את מה שיש פה בקופסה, כאילו בין האוזניים.
זה דבר ראשון. ודבר שני, אני, כאילו, יש איזה מסר שאני תמיד אוהבת להעביר אותו, שרגעים של כאב שלנו הם מתנה מאוד מאוד גדולה, בגלל שברגע הזה כאילו קיבלנו גישה ללוח הבקרה שלנו. כאילו מישהו ירים את נכסה המנוע ואומר לנו, עכשיו עכשיו עכשיו, מהר, תציצי, את הולכת לגלות איזשהו סיפור פנימי שלא היית מגלה בלי זה.
אוקיי? ואז פתאום את יכולה...
[00:38:24] Speaker B: תראי כמה אנחנו צריכים להודות לכאבים ולבעיות.
[00:38:27] Speaker C: נכון, נכון. עכשיו, אפשר לעבור כאב בחוסר הכרה. להתגלגל בקורבנות, והשמה, ולהיאבק, ולגרום לדברים לקרות, והכל שנציג את מה שרצינו, הכאב יחלוף זמנית, נקבל את הסיפוק שלנו, עד הפעם הבאה שאנחנו צריכים לעבור את השיעור הזה. לא עברנו את השיעור. השיעור, להרים את המכסה ולשאול, מה השיעור שלי פה? למה זה כל כך קשה לי?
השאלה הפשוטה הזאת, מה אני מגלה עליי עכשיו? ולהתחיל לעשות רשימה, אני מגלה שדברים כאלה וכאלה מנהלים אותי, אני מגלה שאני לא יכולה בלי זה וזה וזה, אני מגלה... עכשיו, להיות בקבלה לגילוי הזה, לא להתחיל להגיד, נכון, גיליתי את זה ואני אתחל לשנות את זה. לא, רק תגלי, רק תגלי, תחבקי את עצמך, תגידי, זאת אני, זו החבילה, גיליתי את זה וזה בסדר. עצם זה שגילית את זה ותמשיכי, ברגע שגילית, את תגלי על זה עוד דברים ועוד סעיפים ועוד אמונות. פתחת איזושהי דלת לטבעת פנדורה מטורפת שנעלה אותך. עצם זה שגילית את זה, פה מתחיל ריפוי, פה מתחיל שינוי, שינוי מתחיל בגילוי. וזה אומר שהוא יתחיל מהכאבים שלנו, אם ניתן להזדמנות הזאת לקרות ולא נפריע לה, וזה מתחיל גם בזה, יש לנו גם אפשרות ליצור חיים של הזדמנויות לגלות. אם אני, למשל, חי החיים שבהם אני שמה לי איזשהו הישג, ובדרך להישג הזה אני יודעת שאני צריכה לעשות כל מיני דברים, ואז אני קמה בבוקר ומתכננת את הדבר הזה, ובסוף היום אני באה ואומרת, עשית, לא עשית? אני, כן, אני הולכת עד הסוף. עשית, לא עשית? אני אומרת, לא עשיתי, ואני לא רואה את זה כבעיה או כישלון, אני רואה את זה כמתנה. למה לא עשית? בום, זו תזדמנות לגילוי האמת שהיה חשוב לי לרצות את כולם, ובגלל זה ויתרתי על עצמי. ואם יש לך חזון גדול, זה יבאר בך.
[00:40:12] Speaker B: נכון.
[00:40:12] Speaker C: ויתרתי על עצמי, אהה, אז אני אישה שהמזותרת על עצמה כדי שבעלה לא יתלונן.
טוב, את רוצה להמשיך ככה? אפשר, זה קל, אבל זה גם לא קל מול מה שפספסת, כי עכשיו ההישג צועק לך, מה קורה? מה קורה? המטרה ששמת לעצמך צועקת לך, ואת לא תתקדמי אליה. ואז את אומרת, אני מגלה שאני רוצה לרצות, ואני לא רוצה להיות כזאת. יופי, מחר את כבר לא תהיה אותו דבר. מחרותיים, עוד פעם תסתכלי על זה, תשתני. ככה מתרחש משחק שינוי. עם הסכמה לתת לעצמך אתגרי, להסתכל על המקומות שבהם לא הצלחת ולראות בהם מתנה. אני תמיד אומרת לאנשים שלי, לא הצלחתי זה הצלחה, עכשיו נפתח לך מכתה המנוע.
[00:40:53] Speaker B: ובשביל שנסתכל על זה בתור הצלחה, צריך שיש שם גם אהבה לעצמנו בלי שום תנאי.
אבל אמרת, וואי, אמרת משהו על הלשון וככה, רציתי לומר לך, טוב, אני לא, נעלם לי.
[00:41:07] Speaker C: כנראה זה לא צריך.
[00:41:08] Speaker B: תהליכו את המחשבה.
[00:41:10] Speaker C: אז הנה, זה מביא אותנו לעבר להיות נאי.
[00:41:12] Speaker B: למקום של חמלה, וחמלה זה אותיות של החלמה, תקשיבתם בחמלה כלפי עצמכם, אז הדברים, כמו ששושי הסבירה פה, יסתדרו מאליהם.
ו...
[00:41:25] Speaker C: אז אני חושבת שיש משהו שיכול לעזור לחמלה, אם נסתכל על תהליך שינוי קצת אחרת, כי לפעמים אנשים אומרים, הייתי צריכה לעשות את זה, אם אני לא אעשה את זה, אני לא אשיג את המטרות, אני סתם לוזרית, אני לא בסדר, ולהבין שבעצם תהליך שינוי יקרה, התוצאות יקרו, את לא אחראית עליהן. המשחק היחיד שלך זה להיות במסע גילויים, זה הניצחון, אם גילית משהו, ניצחת. אם הסכמת לגלות משהו, ניצחת. אם הסכמת להתבונן על הכישלון, על הפער, על המקומות שבהן לא היית מי שאת רוצה, לא תפקדת, לא היית, לא משנה, ואז זה הופך את זה ל... כאילו, זה לא אני שווה אם אני מצליחה לבצע או להיות מי שאני רוצה, או אם אני מצליחה להשיג מהמציאות, אלא אם הסכמתי, אני שווה בעצם זה שאני משחקת את המשחק של ההתבוננות. וזה קל, זה תמיד אפשר. המצלמה הזאת שמסתכלת פנימה תמיד פה בשבילנו. אני לא אמורה להיות, לא אמורה להצליח, לא אמורה להיות מלאך, אני רק... יש לי סימן אחת בעולם הזה, להתבונן. אני באתי להתבונן, אני כל כך אוהבת המילים האלה. עכשיו, עוד משהו.
קבלה עצמית, ביטחון עצמי, אהבה עצמית, הם יכולים לבוא על ידי שינון, שאני טובה, אני טובה, אני טובה כמו שאני, יש שם אוהב אותי כמו שאני, והם יכולים לבוא על ידי זה שנסכים לחיות חיים של התבוננות. אני חושבת, אישה שקמה כל בוקר, ושואלת את עצמה, מי אני רוצה להיות היום? מה אני רוצה לעשות היום? כטקס, חמש דקות. יש לנו ממש טקס מאוד מאוד מדויק, עם הרבה חלקי פאזל, אבל אפילו ברמה הקטנה הזאת, ובסוף היום, עוצרת בחמלה, ומסתכרנת, לא כי אתה צריכה להצליח, מסתכרנת, מה, הייתי? מה עבד לי? במה התקדמתי? איפה לא עבד לי? ומה עובר עליי? שזה רגע עשי, לגלות מה עובר עליי, אחרי כמה ימים כאלה, היא אהפה על עצמה. היא אוהבת את עצמה, כי פתאום גילית שהעצמי שלה הוא דבר ממש מרתק. עולם שלה, יש לה חברה, מה זה טובה? שמספרת מלא דברים, שמאלה, זה כמו משחק כזה, מלא גילויים. איך נאהב את עצמנו אם אין עצמי, אם את לא מכירה אותו, אם לא הקדשת מה לחקור אותו? מבחינתי, כל רגע ביום שלנו, אחרי שקרה משהו שלא רצינו, לעצור ולהתבונן ולשאול את עצמי שאלות, זו המתנה הכי גדולה, כי
[00:43:39] Speaker B: את חברה של עצמך. אם יש עצנאיה להצלחה או יש עצנאה להצנאה לאהבה, תפסנו את המתבוננות.
[00:43:46] Speaker C: המשימה היחידה שלי בעולם, כן, המשימה שלי היא להתבונן. זאת המשימה. ולפעמים להתבונן על זה שאין לי כוח להתבונן, זה גם התבוננות. אני עייפה מעצמי, אני כועסת על עצמי. וואי, יופי, אז מה את מגלה? שאתה יפה מכמה ימים שהתבוננת על עצמך קצת בהישגיות כזאת, ברצות שכבר יקרה מזה משהו.
התוצאה, תדאג לעצמה, אני לא זוכרת מי אומר את זה, זה לא משפט שלי, אבל...
[00:44:11] Speaker B: התוצאות לעולם לא בידיים שלנו, אנחנו פה
[00:44:13] Speaker C: להסתכל על כל ידיים. אבל הם באמת דואגות לעצמם. אנחנו פה לייתר להם איזשהו מרחב, רך, וזו הסיבה שאני תמיד אומרת ששינוי קורה ללא מאמץ. אחד השיעורים שלי בחיים היה להפוך מאישה מתאמצת ורודפת, שיודעת להשיג את מה שהיא רוצה, הכי מה שאני תמיד אומרת, תמיד השגת מה שאת רוצה.
תמיד, ידעת מה את רוצה, תמיד השגת מה שאת רוצה. אבל השיעור שלי היה, לעצמי ולעולם, זה להבין שהתוצאות שלנו מגיעות לפעמים דווקא מתוך אפילו הילוך איתי, לא מרדף, דווקא זה מביא תוצאות אקספוננציאליות ממש, איזה שטפה שבאה פתאום, תמיד זה בא לפעמים הלס כל כך עזמור שזה מטורף.
[00:45:00] Speaker B: אתה יכולה לראות את זה כל כך המון בעבודה, בשידותים, בכל מיני דברים ש... אנשים מחפשים עליה, ודווקא בזמן שהם ירפו, וזה, אני בעצמי, בשידוח שלי, הייתי בתקופת שידוחי, ואז אמרתי לאימא, אימא, בוא נעשה הפסקה, כאילו, די, זה כבר היה לי יותר מדי, ודווקא הציעו את בעלי היקר, אז זה ממש עובד ככה בכל תחום בחיים.
[00:45:21] Speaker C: נכון.
[00:45:22] Speaker B: זה מרגש.
[00:45:22] Speaker C: בסוף, כשאנחנו מסתכלות, הרבה פעמים...
[00:45:24] Speaker B: אבל אני אספר לך על ה... כן, על ההשקה האחרונה שהייתה, נתחלת על פרוייבינר, ולעשות דברים, ובאמת הייתה לי כוח, אמרתי, אוקיי, אם אשמי רוצה אני כאילו בשביהי מהגודל שלה, לא פרסמתי בכל שם, והשקעות הקודמות באמת אני משקיעה ומפרסמת ושאף אחד לא תפוספס את הרישור כי באמת אין דעת מעומד לצאת לדרך, ואופס, זה באמת שאנחנו, או ידעת, השם זה כל ועדיין שלך, הוא פה שליחות לייצר את הכלי, וככל שהכלי, בדיוק עשיתי שידור על מזמן לקבוצות, אז אמרתי שמה זה הכלי שלנו, ככל שאנחנו מבינים שהכלי הזה יכול לשרת משהו הרבה יותר גדול מאיתנו, אז
[00:46:05] Speaker A: הדופן של הכלים יהיה דקה.
[00:46:07] Speaker B: הדופן של הכלים, ברירי שזה בשבילנו ואנחנו רוצות לעצמנו ויש בלאו אגו, הדופן של הכלים מאוד מאוד דבר, אין מקום לאלוקות, אין מקום לשפע. אבל באנו פה לעשות משהו הרבה יותר גדול, הסיפור פה באמת לא הסיפור, כמו שאמרתי, חד את הודעה הגבוהה להבין שזה משהו ענק יותר, כן?
אז הדופן יהיה כל כך דקה ומטולת מאמץ וקל יותר להחזיר, לי הרבה יותר קל.
[00:46:30] Speaker C: גם יותר מזה, לפעמים אנחנו יושבות בתוך הכלי. אנחנו ממלאות את כל הכארה. רק להבין ש... שנייה, תזוזי מהכלי, תסתי מאותו.
זה שאת עושה מה שאת יכולה, זה שאת מתבוננת, זה שאת מאמינה, זה שאת מתמלאה, הבנה על הכאבים שלך, זה מרוקן ומפנה את הכלי לשפע מאוד מאוד מאוד גדול.
[00:46:54] Speaker B: מסכימה.
בטח, ודרך אגב, בשביל לפרות את הכלי, אנחנו משתמשות הרבה בדמיון מודרח, וכשאנחנו בדמיון מודרח, אנחנו יוצאות רגע מהגוף שלנו, מהחלטה הרגילה שלנו, לא רוצים לצלשם במקום לנוף.
אז זה כלי שטחה, אני גם ממליצה כאן אנשים לאמץ ו... וואי, כמה כלים, שושי!
תקשיבי. איזה כיף.
נראה לי זה פרק שצריך ללכת לשלום.
איזה כיף. זה העושיר הכי גדול שלי, שמתחילים לנהנות מטחנים, תפיצו את הפרק, תהנו, תשמעו אותו שוב אפילו.
[00:47:28] Speaker C: כי אנשים, לדעתי, כבר נשמע תוצאה. וכן, וכן, שהוא באמת סוג של האבזין הזה, שהיא דרך ובסיס לדרך חיים, להסתכלות. אז אולי יש כאלה שמתאירות אותה, אבל תיקחו את הרגע השנייה לפרקטי, לרגע מעשי, למקום שאתם תקועות, ותשאלו, איך אני לוקחת את זה היום, למשהו שאני תקועה בו היום? ובין אם זה מוכר לכם, בין אם זה חדש לכם, כל דבר, אני בעצמי לוקחת תמיד אחרי את מה שאני מדברת, ושואלת את עצמי, אוקיי, איפה את ממשיכה את מה שדיברת עכשיו, ליישום של אחרון, כי תמיד אין סוף לעבודה הזאת, על המאמץ, ועל השליטה, ועל המאבקים, ועל הטמטום, ולרפא את זה, אין סוף ריפוי במקום הזה, גם אני איתכן במקום הזה.
[00:48:10] Speaker B: ממש, כולנו.
וכשאתם שומעים את הפרק הזה ואומרים, רגע, איפה הקלות שלי, אל תשכחו בעיניים אוהבות, ואמלם עליכם לה שהרגע הזה זה הרגע הכי מדויק והכי טוב, שבורבי לכם.
וואי, תודה שעושי על הפרק הזה.
איזה כיף, אני מתרגשת שהוא ייצא. זה נראה לי ככה יהיה מרגש, אז אפשר לשמוע את זה בספוקיפיי, בגוגל אפל, באתר שלנו, עולה גם ליוטיוב.
איזה מרגש, יופי.
[00:48:41] Speaker C: תודה, תודה מצלימה בהצלחה, שנעשה מלא טוב, נאפשר לכל אישה לקבל את כל השפע.
[00:48:48] Speaker A: תודה שהייתם איתנו בעוד פרק מעצים בפודקאסט רגישות אגב. אני אשמח כל כך אם תשתפו את הפודקאסט לעוד חברות, כדי שעוד שפע יזרום בעולם ויחזור אליכם חזרה. ככל שנעשה טוב לסביבה שלנו, הטוב יחזור אלינו בכפליים. אז דרגו את הפודקאסט, שתפו, ואל תשכחו לספר לי איך היה. אני מזמינה אתכם לעוד מגוון תכנים וקורסים לשפר את איכות החיים. אנחנו כאן תמיד ליעץ לכם באהבה.
