עונה 2 פרק 5 | ״אור של חיים״ מיכל מארחת את דבורי קרנובסקי

[00:00:00] Speaker A: ברוכות הבאות לפודקאסט רגשות הגב. בואו נדבר על כל מה שנמצא מאחורי הגב והיציבה שלנו. נקבל כלים להתעצם, להתחזק ולחיות בגרסה הטובה ביותר של עצמנו, עם גב זקוף וללא כאבים. אני כאן, מיכל כהן, שמחה להזכיר לכן שאתן ראויות ליותר, שאלוקים רוצה שתרגישו בריאות, הצלחה, מלאות בשפע וברוגע. וברגע שיש לנו את כל הכלים לכך, מאפשרות לעצמנו לשחרר כל כאב ולחיות בעוצמה כמו שתמיד חלמנו. מיד מתחילות. ברוכות הבאות לפודקאסט רגשות אגב. איזה כיף להיות איתכם כאן שוב, והפעם בפרק מרגש לקראת חג החנוכה. יש אצלי הפעם אורחת ממש מיוחדת, שאני ממש גאה ומתרגשת שהיא כאן. שהיא גם סוג של חברה רחוקה, אומנם כואבה בלב, אבל ככה רחוקה מרחוק. לא יצא לנו הרבה להיפגש, אבל אנחנו מרימות הרבה מרחוק אחת לשנייה. ופגשתי אותה בפעם הראשונה באיזה קבוצת חברות שנפגשה. אנחנו בטח ניגע בזה, היא עברה ככה בחיים איזה סוג של איזה כל מיני נפילות שהביאו אותה היום לעסוק במה שהיא עושה. ופגשתי אותה נראה לי באחד הצמתים שם של הדרכים שלה ומאז התחלנו ככה לעקוב אחת אחרי השנייה לדבר מתי שצריך והיא עוסקת בתחום של ריפוי כמובן אבל מסוג אחר התחלתי להשתמש במה שהיא גם מביאה לעולם וראיתי שזה מדהים ואני מתרגשת שהיא סוף סוף כאן כי יש לה כל כך הרבה מה לתת לכל אישה שרוצה להיות אימא במקסימום, בכל המשתמע מזה. דבורי, אפילו השם של החברה שלך זה מה זה, או כאילו... [00:02:00] Speaker B: Mother Nature, כן. [00:02:01] Speaker A: כן, זה האימא שאת. [00:02:02] Speaker B: הטבע של האימהות שלנו, שזה... תמיד אני חושבת ככה, אני מדברת הרי גם לנשים שמצפות, ואין להם עדיין ילדים, ואני אומרת, אימא זה משהו במהות שלנו. זה גם אם עדיין זה לא קרה, עצם זה שאת אישה, יש לך את זה במהות שלך. [00:02:16] Speaker A: וואי, אני חייבת להגיד לך על זה משהו, ואני אפילו לא אומרת לך להציג את עצמך, כבר תציגי, קחי ישר לדלת פתוחה, קורה לי לא פעם שאישה שולחת לי הודעה, תגידי, את מאמינה שכל אישה יכולה להיות בהיריון? אני אומרת, למה זאת אומרת? כאילו, מאיפה מגיע בכלל האמונה שאין לך אפשרות? יש לך רחם? יש לך את האפשרות. יש לך את המקום, אולי צריך לנקות מהבית הזה קצת אבק, קצת לכלוך, אוקיי? אבל יש שם את ההיכל. [00:02:45] Speaker B: ואני למדתי את זה גם מהסיפור חיים של אבא שלי, שיש שם גם עוד רבדים. זאת אומרת, אמא זה לא... לא תמיד זו שילדה את הילד, יש כל מיני אימהות אחרות שהיו אימהות שלנו בחיים. וזה... [00:02:58] Speaker A: חכי, חכי, את מרתקת, ובואי נתחיל רגע מההתחלה, אז בואי תציגי את עצמך, מה את עושה, מי שאת עושה. [00:03:04] Speaker B: אז ככה, חברתי דבורי קרנובסקי, אני ב-39, נכון להקלטת הפרק הזה, אימא לתשעה. ונוסיף גם עוד דבר מעניין, שמעבר לעסק שלי, אמא שלי כרגע גרה איתנו בבית, אמא שלי... חולה סופנית עם אלצהיימר, שזה גם מאוד מאוד מלמד אותי בימים האלו הרבה על החיים, והעיסוק שלי, החברה שלי, העסק המשני שלי, כי העסק הראשוני שלי זה הקריירה האימאית שלי, והעסק המשני שלי זה מודרני, שזה בעצם חברה לפתרון בעיות נשיות, על ידי צמחי מרפא שמבוססות על תורת הרמב״ם, וממש עכשיו נכנס גם הרובד הנוסף. שבעצם היה שם עוד לפני שמודרן אי צ'וי נכנסה לחיי, וזה הנושא הזה של החיבור, שזה מה שאת כל החיים מדברת עליו. וזה מה שקורה בינינו עכשיו, שזה מטורף. ואני כל כך מאמינה שחיבורים יוצרים חיים, וזה אשכרה ככה. [00:03:55] Speaker A: מדהים, ממש. החיבור יוצר החיים זה משפט מאוד חזק. זה קודם כל חיבור שלנו לעצמנו. אם אני רוצה שיהיה לי חיבור עם הבן זוג שלי, או אם אני רוצה שיהיה לי חיבור עם הבעל שלי, או עם הקדוש ברוך הוא, אני צריכה להתחבר לעצמי, לדעת מה נכון, להיות כלי של ריפוי, שזה אני עובדת בתהליכי הריפוי שלנו, קודם כל להתחבר אלייך, ואז את יכולה, אני תמיד אומרת, הגודל האהבה שאני אוהבת את עצמי, זה גודל האהבה שאני ארגיש את השכינה בתוכי, זה גודל האהבה שאני אוכל לקבל ממה בלי... [00:04:29] Speaker B: נכון, וככל שאנחנו יותר מלאות, גם יותר קל לנו לתת, זאת אומרת, כשאתה נותן ממה שאין לך, אתה יוצא בסוף. מרוחק וגמור ואני ממש רואה את זה המון המון באמת בגלל התקופה הזו שאם הייתי אז אני נמצאת איתה במועדון ופוגשת המון נשים מבוגרות מעבר ללקוחות שלי שהן מצעירות אבל פתאום זה רובד נוסף בחיים ואותם נשים שכן דאגו קצת למלא את עצמם שבדור הקודם זה בכלל לא היה שיח או אפילו הדור מעל אני פוגשת נשים שהן כבר בנות 90 ו-80 ו-70 ממש אלה שקצת נתנו לעצמם זה נשים שנותנות ממה שיש האחרות שחוקות גומרות, הן חיות מכלום, כאילו כבר מת הגוף וכבר רק די נגמר ואנחנו לא רוצות, אנחנו רוצות להגיע למקום שאני נותן. זה כזה כמו הכוס שלי כזה עולה על גדותיה ונותנת עוד ועוד, אנחנו רוצות להיות במקום ה... [00:05:16] Speaker A: בדיוק כך, ואיזה כיף שאת מתחברת ככה ממש למסרים שאני מעבירה לעוקבות שלי. אז אם את כאן רגע מקשיבה לנו, תעשי רגע הפסקה לפודקאסט ותעצרי שנייה ותגידי לעצמך, רגע, אני בעוד 30 שנה מהיום, מה אני הולכת להטעין את עצמי עכשיו, השנייה הזאת, ולא משנה באיזה סיטואציה את שומעת, גם אם את באמצע שטיפת הבית, מה את הולכת להטעין את עצמך, כי בסופו של דבר ההטענה של עצמך היא עבור כולם. אני תמיד אומרת שהאגוהיסטיות הכי גדולה זה לא לשים את עצמך במרכז. [00:05:49] Speaker B: ואני, את יודעת מה אני אומרת ללקוחות, לקוחות תמיד שואלות אותי כזה, דבורי, לקחת את הכדורית בטיפות או בקפסולות או כל מיני פורמולות, ואני אומרת להם, מה יותר טעים לך, מה יותר נעים לך? אני תמיד, יש לי כזה סוג של בדיחה שאני אומרת, אני אומרת שיש ואהבת לרעך כמוך, אהב מלאכה כאילו שלו, זה כמוך, אתה לא יכול לאהוב אף אחד אם אתה לא נותן, אז קודם כל מה עושה לך טוב, זה ממש המקום. [00:06:12] Speaker A: אני ברמה האישית מעדיפה רק טיפות, ויש לי את כל הסוגים דבורי, לכל מצב, אם זה לפני מחזור, אחרי מחזור, מתי שאני צריכה כדורית קבוע. אני באמת משתמשת בזה, ותמיד כשאני מרגישה נפילה, עייפות, אני חוזרת מיום של הכשרה, אני באמת מוציאה פה ונותנת לתלמידות את כל הכוחות שלי. [00:06:31] Speaker B: וזה מטורף, כאילו, אני אומרת לעצמי, כמה טוב יש בבריאה שלנו, שאנחנו, אם רק נעצור ונשחרר. הקדוש ברוך הוא ברא לנו, הכלי הבסיסי זה הגוף שלנו, ואנחנו רוצות, הרבה פעמים אנשים אומרות לי, אני כל כך כל כך רוצה הריון, והרופא אמר קודם שאני ארד במשקל, בלי שאני ארד במשקל אין הריון, ואני אומרת, קודם כל, אתה, תפקיד שלך רופא זה לרפא, תפסיק לייאש אנשים. אבל בואי רגע, אני אומרת לה, בואי נחזור אלייך רגע ברמה האישית. את הולכת עוד מעט להביא תינוק, עוד מעט יהיה לך תינוק. מה את רוצה שהכלי הזה שיחזיק את התינוק, מה יהיה בתוכו? מה את רוצה להזין אותו? וזה משנה את כל ההסתכלות, כי כשאת אומרת לאישה, אל תאכלי את זה, ואל תאכלי את זה, ואת צריכה להיכנס לדיאטה, וכאילו במבט מאשי, ואת לא בסדר, אז... אז זה עוד פעם היא לא בסדר, ועוד רגשות השם, ומה אנחנו רוצים להטעין? והיא אומרת לה, לא. את כבר יוצרת את הכלי הזה, מה את מכניסה בתוכו? זה משנה להם, את כל הזמן אומרים, וואו, את יודעת מה? האמת היא שבאתי לאכול את השוקולד הזה ואמרתי, לכלי, לתינוק שלי, לא הייתי כל כך רוצה שיהיה לו את זה. [00:07:30] Speaker A: אז אני רוצה להגיד לך שהכלי שאנחנו יוצרות זה מדהים. קודם כל, אנשים אולי שלא מכירות, כדורית זה תוספת תזונה, אני משווקת אותך, לברזל כוח חיזוק מערכת החיסון. וזה באמת עובד, ויש לך תוספי תזונה לנשים שרוצות להיכנס לרן, לחיזוק הביוץ, לסידור [00:07:47] Speaker B: המחזור, אני אומרת שזה צמחי מרפא, שמש חשוב להדגיש שזה לא משהו שנולד היום, זה אפילו לא תוספי תזונה, זה צמחי מרפא על פי תורת הרמב״ם, שזה גב מאוד מאוד חזק. אני תמיד אומרת שנורא כיף לי לשווק, היום בעצם החברה, החלק שלי בחברה, השותפות היא השיווק והייעוץ, שזה החלק הכי כיף. לקח לי גם זמן לבנות אמון, המוצרים לא אני מייצרת, ייצר אותם בן אדם שהוא היה גאון בכל מה שקשור לתורה, הוא היה רב בעדה החרדי. וכל הידע שלו, המדהים הגיע מתוך הידיעה, הכתבים של הרמב״ם העתיקים. הוא הלך ושנים חקר והתאים אותם בעצם לזמננו, והליין שאני מייצרת, בעצם אני משווקת, זה ליין שקשור לכל מה שקשור לנשים, מגיל הנערות, שזה כאבי מחזור, כתמים, דימויים ארוכים, כל מה שקשור להיריון, שזה כולל גם דברים שהם יותר מורכבים, כמו צירים מוקדמים, הפלות חוזרות, ומה שקשור לאחרי לידה, כולל טהרה ודברים שהם מאוד מאוד מורכבים. [00:08:41] Speaker A: כן, מדהים, זה עזר לי במשך כל ההיריון, וכל הלידה. [00:08:45] Speaker B: איזה מטורף. ואת... את יודעת שהמשפט הזה, כשאנשים חוזרים, והכוח שלי מעבר לכדורית, והמשפחה שלי, זה המשפטים האלה, כשאישה כותבת לי, לקחתי והיה לי כוח. ואני אומרת לפעמים, שאומרות לי, ואורי, וואו, היה הריון, איזה דבר מטורף. אני אומרת, חבר'ה, חיים זה לא רק הריון. חיים זה כשאת אישה, את אימא, את הבחורה, את גבר, אתה גבר, כן, בוא נגיד, גם לבעלים שלנו. לקחו את הכדורית והיה להם כוח. להיות בכוח זה לא דבר שהוא כל כך מובן מאליו היום, אנחנו בחיים מאוד הישרדותיים, וכשאם יש לי כוח פתאום להיות נוכחת. [00:09:15] Speaker A: הרבה שאלות, אם בכלל מאיפה הכוח, מאיפה יש לך כוח, אנחנו צריכות להתין את עצמנו, גם ברמה הרגשית והאנרגטית, זאת אומרת משולש החיים שלנו, גם ברמה הרגשית והאנרגטית, גם ברמה הפיזית, מה דאגת לעצמך? אני אומרת, שאישה תלך פעם בחודש לעשות טיפול במגש, תלך לעשות פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע. [00:09:34] Speaker B: שתרקוד בבוקר כשהיא קמה, מה רע? [00:09:36] Speaker A: לא, ממש. [00:09:37] Speaker B: אני ממש עושה את זה, והילדים, כשאנחנו משקיעות בעצמנו, הילדים רואים אימא, אימא כיפית, אימא זורמת, שאומרת לי, מה, אני אקח לך קודם כול? [00:09:46] Speaker A: כן, תרקדי! אני גם באמצע המטבח, בתי שובבה שלך. נכון, אין כמו... [00:09:51] Speaker B: מי שהיית רוצה להיות, כל הדברים שלא הקשרים בתור אדם, now is the time, it's never too late, זה ממש, just go for it, כי ממש. [00:09:58] Speaker A: נכון, לעשות את זה, וגם אל תגידו אף פעם מחר, אני אעשה את זה בעוד זמן, אלא עכשיו זה הרגע הטוב ביותר לעשות את זה. איזה מדהים, אז את שותפה לחברה, והיום את בעצם, ויש לך סיפור חיים בעצם. [00:10:16] Speaker B: אני יכולה להגיד שבדיוק כזה, בימים האחרונים חשבתי על זה, שלפני חמש שנים בזמן הזה הייתי במיטה, ממש אני בוכה, תהיו איתי, לא רציתי לקום, הייתי אחרי פטירה של אבא, נורא פתאומי, אבא שנפטר יומיים אחרי סבא שלי, בצורה פתאומית, פגשתי מוות בצורה טרמטית, הייתי חודשיים אחרי לידה, ישבתי והנקתי בשבעה. [00:10:33] Speaker A: אני זוכרת אותך אחרי לידה, כן. [00:10:36] Speaker B: וכאילו, אני זוכרת את הימים של אחרי, גם עברנו דירה באותה שנה, ולא היה לי שום חשק לחיות. ואז הגיעה mother nature, וmother nature באה וכאילו... [00:10:47] Speaker A: רק כמו תרופה לדבר. [00:10:49] Speaker B: זה היה, מה שאני אומרת, מה שהחזיר אותי לחיים, זה היה שפתאום התחילו קמפיינים אמנים רצים, ונשים מתקשרות והן צריכות אותי. ואני שמה לתת, והנתינה, והחיבור, שוב נחזור למילים שלי, של החיבור. למשהו שהוא לא רק שלי, זה החזיר אותי לחיים. ומה שמטורף, שתוך כדי, אני עשרה חודשים אחרי הלידה נקלטתי להיריון נוסף, יש לי, השתי האחרונים שלי, הם בהפרש של שנה וחצי, שנה ושבעה, שזה מטורף, זה שמונה תשע, כאילו, מי... את זוכרת שכשסיפרתי לאחיות שלי שהם בהיריון, הם אמרו לי, אחר כך נורא נורא דאגנו לך, את היית בדיכאון, היית מאוד מאוד חלשה, באמת, אשכרה דאגנו שיקרה לך משהו. [00:11:26] Speaker A: כן. אמרת בתחילת הפודקאסט בעצם, ללדת את הילד, אז ורצה לשתף מה גילית אחרי הפטירה? [00:11:37] Speaker B: אז האמת שזה לא היה אחרי הפטירה, אני גיליתי את זה כמה שנים קודם, אני גיליתי את זה ממש חצי שנה לפני הפטירה של אבא שלי, אני כבר 13 שנה עוברת תהליכים פנימיים של חיבור וניקוי וריפוי, והלכתי בעצם לאיזשהו סמינר שבו למדתי לעשות את מה שאני עושה. ובתהליך הראשון, ביום הראשון עלתה השואה מאוד מאוד חזק, בתור נכדה לניצול שואה ובת שהיא דור שני, וביום השני עלה לי משהו מאוד מעניין, לא הייתה לי זהות, ולא הבנתי למה אין לי זהות, יש לי אבא, אמא, סבא, סבתא, משפחה מדהימה, באמת, יש לי משפחה מהממת, והיא אומרת לי, מה התמונה שאת רואה שם? כי אתה תמודה, הוא יוצר משהו, ועלתה תמונה של אמא בלידה. היא לא רוצה ללדת אותי ואבא שלי בוכה בצד ככה ניסיתי לגשש אצל אמא שלי מה בלידה אחרי התהליך עכשיו מה שמטורף שתוך כדי התהליך אני בוכה כאילו מישהו מת לי אין לי זהות אני אומרת את זה כאן ויש כאן את הכאב הזה בלב ואז שאלתי את אמא שלי היא אמרה כן כשהיית בלידה שלך לרופא הסיגריה בפה עכשיו הנפש כשמשהו לא מדויק, הוא לא מקבל את הסיפורים האלה, הוא מחפש דיוק. בעלי היה בזמנו כולל והוא הלך לאסוף כספים, ואחד הבני דודים זרק לו, אתה יודע שחמך מאומץ. הוא שיחק אותה שהוא יודע. ואז הוא סיפר לי את זה מיד אחרי סוכות באותה שנה, הוא יצא איתי לסיני, הוא אמר לי, אני הולך להגיד לך משהו שאף אחד לא יודע, ולא יהיה לך עם מי לדבר על זה, וזה הולך לשנות לך את החיים. אנחנו חושבים ככה מול ים סוף, רק תדמיינו את הגלים, שיא הריפוי, שיא השקט וה... [00:13:15] Speaker A: נופל לך בומבה על הראש. [00:13:17] Speaker B: והאמת היא שלא. [00:13:18] Speaker A: כן? [00:13:19] Speaker B: הדבר המטורף זה כזה שאומר לי, את יודעת, אבא שלך היה מאומץ, אבא שלך הוא מאומץ, ואני זוכרת את עצמי מרכינת הראש, אומרת לי, אני אומרת לו, אז זה בכלל לא היה שלי, זה היה שלו. החוסר זהות הזה... בעצם אני לקחתי, הרגשתי את זה ולקחתי אותו על עצמי. ואני יכולה להגיד לכם שמאותו יום משהו קודם כל השתחרר בי, הבנתי, זה שהבנתי למה אין לי זהות כבר שחרר. החלק הכי מטורף זה שהייתה לי אחות שנודע לה בצורה אחרת, ואיכשהו היא נכנסה לתהליך של די.אן.איי, וממש ממש לפני הפטירה של אבא שלי גילינו שיש לו אח. ולמה אני חוזר, בוא נחזור שנייה לנקודה הזאת של האמא. [00:13:56] Speaker A: כן, אבל אני רוצה להגיד לך, שאת אומרת כאן את כל התהליך של הלידה מחדש והכל, קודם כל זה תהליך שאני מלמדת, כל בן אדם יכול לעבור אותו וזה מאוד תהליך מרגש גם בספר שעומד לצאת אחרי חנוכה בעזרת השם ממש מסופר את התהליך ואני, אני פשוט רוצה לשתף גם, אני כשבהיריון האחרון ממש רציתי לעשות ריסטארט לכל ההיריונות הקודמים ולחוות משהו חוויה חדשה בלי סבל ואיסורים ועשיתי מדיטציה ללידה ונזכרתי בלידה של הבן הגדול, שבאמת היה לי טראומה מאוד קשה, ובכיתי, בכיתי, בכיתי, והבכי לא הפסיק. והבנתי, ואז אמרתי, רגע, כואב לי מה שהיה בלידה? לא, לא כאב לי, כאילו, לא, השתחרר לי נפשית מה שעברתי שם. אוקיי, אמרתי שם טראומה מאוד קשה, וזה עבר, אבל עדיין אני בוכה, ומשהו בי לא שמח. ואז אני מבינה שרגע, אני בוכה את הלידה של עצמי. וואו. כאילו, אני עוד לא ריפאתי את זה שאני נולדתי, ואז, משם יצרתי את התהליך ריפוי של הלידה מחדש, ותדעו לכם שאת הזמן ובורות וזמן לידה, לא משנה בת כמה, לא משנה מה הגיל שלך, את יכולה לרפא את הטיימינג הזה. וכשאת מרפאת טיימינג כזה, זה מתרפא שבע דורות אחורה. זאת אומרת, זה שאת ריפית את [00:15:13] Speaker B: הזהות שלך... כשאנשים מבינים את זה, שבעצם כל כאב וכל סבל שעברנו בחיים, זו בעצם אנרגיה. שהיא נכנסת בתיהם. עכשיו, תמיד אנשים שואלים, איך זה יכול להיות? שהרי התאים שלנו כל הזמן מתחדשים, כל שנה אנחנו בן אדם חדש, אז איך נשארים כל מיני בעיות, איך נשארות מחלות כרוניות, וכשמבינים שאותה אנרגיה נמצאת בתא, ואתה מתחדש עם אותה בעיה, עכשיו ברגע שאת מרפאה את אותו טריגר ברמת התא, [00:15:38] Speaker A: גם תת עמודה שולח בזרם אדם את [00:15:40] Speaker B: אותו אנרגיה, כן אבל תחשבי שאתה מתחדש, הוא מתחדש בפעם הבאה כבר בלי הכפל הזה, אתה מתחדש כבר בלי זה. זאת אומרת עד היום כל פעם הוא התחדש עם אותו טראומה, אותו כאב כשאת עושה את התהליך ריפוי, כבר זהו הוא לא קיים הוא קורא את יריך תת עמודה, [00:15:58] Speaker A: הוא התחדש בעזרת השדר שתת עמודה ישלח [00:16:01] Speaker B: לו ברגע שהשתחרר האנרגיה, השתחררה האנרגיה לא טובה, נולד תא חדש ולכן באמת הלידה היא אמיתית, זה לא בכאילו, הוא חדש [00:16:11] Speaker A: לא רק שהיא אמיתית, גם המוח לא... מבדיל בין דמיון למציאות, ואז המוח, שם נמצאת עמותת עמודה, מזרים דרך עמוד השדרה את האנרגיה החדשה, ומייצר יכולות חדשות [00:16:21] Speaker B: בגוף ובחיים. ואפשר לראות את זה גם ברמה מדעית. בסופו של דבר אני באה להגיד שכשיש אנרגיה כלואה, חד משמעית ברמה מדעית. תקשיבי, היום [00:16:29] Speaker A: הייתה פה מישהי בהכשרה, אחרי כמה ניתוחי לב, תמיד הבדיקות אקו לב שלה היו גרועות ולא טובות, והבדיקה האחרונה יצאה תקינה לחלוטין. היא נקטעה את הלב. היא נקטעה את הלב, היא נקטעה את המטען שהיא סחבה [00:16:41] Speaker B: שם, ויש פה... זה משקל שיכול לשקול לפעמים אפילו, אני אומרת לפעמים אחרי תהליכים שאני מרגישה כאילו ירדתי 600 מהלב. אומרת לה אנשים, אתם יודעות מה זה להוריד 600 כאילו מהלב? אם אתם מורידות כאילו אחד מרגישים את זה בפיזי. אני רואה מה [00:16:57] Speaker A: זה, אנשים מתרפאות מפיבום, מאלגיה, מדייבת שרירים, ממחלות כרוניות, כי זה אפשרי, זה פשוט במיינדסט שלנו. אבל מה שאני רוצה להגיד לך, כשאת מרפאה משהו אצלך, גם אמנם הבן אדם הזה כבר לא קיים. את מרפאה שבע דורות אחורה ומשפיעה שבע דורות קדימה והתהודה של המוח שלך גם עוברת לעוד מיליארדי אנשים בעולם מבלי שתדעי על קיומם ועל הצורך שלהם. שתבינו מה זה התפתחות תודעתית וריפוי שאת חווה על עצמך. יש לנו השפעה על העולם ואת אמרת פה משהו עוד יותר מדהים וקריטי. את אמרת שברגע שהתחלתי לייעץ ולעזור לנשים הגיע הריפוי שלי וזה מה שאני אומרת לכל אישה. יש לך כאב? ציאל שלך, קומי עם הכאב הזה ותתני אותו למישהי אחרת, תושיטי למישהי אחרת את היד, זה ירפא גם אותך. בשביל מה הכאב [00:17:48] Speaker B: הזה הגיע? את יודעת שזה מדהים שיצא לי לקבל ככה חיבוק מהתורה גם על הנושא הזה של, הייתי בהרצאה של הרב מניס פרידמן והוא דיבר, מישהי שאלה אותו, איך מרפאים, איך מתקדמים מכאב של אובדן? אז הוא אמר לה, כשיש כאב של אובדן... הצורה של הריפוי זה להוסיף חיים. ואמר, זה כל הבייבי בונק, אנחנו חווים את זה אחרי השביעי באוקטובר, אנחנו חווינו את זה אחרי השואה, וחיים זה לא תמיד בנושא של להביא ילדים, לפעמים החיים זה בצורות אחרות, ואני מוצאת את עצמי בוכה, ממררת בבכי, דברים, מה את בוכה? מה, מה, מה? מה עכשיו? ואני נחה בתוך זה, ואני עולה לי על המקום הזה שתמיד, אני אמרתי, אני הולדת, כל ילד שילדתי זה היה נקמה בנאצי. ואז אמרתי לא, אני לא נקמתי באף אחד, אני הוספתי חיים, אני הוספתי פה ריפוי, הוספתי פה משהו שהוא הרבה יותר גדול מזה. עכשיו בואו נוסיף לזה, חיים שלי, התינוק שנולד אחרי הפטירה של אבא שלי, הוא קראו על שם אבא שלי, קוראים לו חיים שלי, זה השם שלו, אבא שלי קראו לו חיים שלום מרדכי, וכשבקורונה נודע לי שאני בהיריון עם בן, בחודש שמיני כי רק אז, איכשהו החלטתי שאני אכנס למרפאה, כי עד אז לא הסכמתי לגשת למקומות האלה. אמרתי, מה, אני אקרא על שם אבא שלי שלום? שלום זה אבא שלי, אני מנסה לחשוב חיים, שלום חיים שלי. אבא שלי קראו לו שלי בתור ילד, והוא באמת הביא חיים לבית שלנו, שכל כך הרבה משתפות אותי, שאפילו ילד שהגיע אליהם בטעות, וואי, בכלל לא רציתי, הייתי עם את... ילד מגיע, זה חיים. מה זה, שפע? וזה מטורף. וזה הכי מדויק. ושוב, כשאנחנו, זה מותנה בזה שאנחנו זוכרות לתת... לעצמנו את העצירה להתבונן, הרי הקדוש ברוך הוא כל הזמן מדבר איתנו דרך העולם. וזה מדהים שה... ואנחנו לא תמיד מקשיבות, אבל רגע, תעצרי, שימי לב, אנשים, רק תראי, הוא מדבר, הוא מחבק אותנו נון סטופ. אני רואה בסיפור חיים שלי, אני יכולה להגיד שלפני כמה, קודם כל, לחזור לנושא הזה של אימהות, זה לאו דווקא זו שילדה, ההכרת הטוב שיש לי לסבתא שלי, שהלכה ואימצה את אמא שלי בגיל שלושה ימים. היא עצומה, הביאה את אבא שלי לחיי העולם הזה, לחיי העולם הבא, אבא שלי מגיע ממשפחה שהיא הייתה רפורמית בכלל, אח שלו נשוי לגויה, אבא שלי זכה להקים משפחה עם 12 ילדים, ישב ולמד בישיבת מיר"ד יומו האחרון, היה בן אדם שמי שראה אותו היה אור ענק, וגם היום אני אומרת, כאילו, איזו זכות הייתה לאותה אישה? היא לא יכלה ללדת, אנחנו לא יודעים בדיוק מה היה הסיפור, אבל בעקבות זה שהייתה בשווייץ בזמן השואה, היא לא יכלה ללדת. אבל הנה ילדה ילד, האקט הזה של החיבור לפעמים קורה גם אחרי שכבר הילד נוצר וזה גם אלינו כהורים, כמחנכים וואי איזה מרגש זה לא תמיד במקום הזה של מי שילדה לפעמים אני ילדתי, אני היום ילדתי איך אבל הקדוש ברוך הוא יולד אותנו כל יום מחדש וגם אנחנו יכולות להוליד מתוכנו ולתת ולהעניק ולפעמים זה רק בדבר הכי הכי פשוט. אני מחייכת לבן אדם, התחברתי, הולדתי אצלו את היכולת לחייך. בואו לא נלך לדברים הרחוקים רק ילד, חיבורים יוצרים חיים בדברים הכי הכי פשוטים וזה הכוח שלנו כנשים, החיבור הזה. מדהים. ואנחנו גם נמצאות שם [00:21:04] Speaker A: בשביל הבעלים שלנו, ללמד אותם את המקום הזה. ותחשבי, לא סתם, מיד אחרי אובדן את עברת והלכת ועסקת ביצירת חיים, להביא חיים, זה [00:21:13] Speaker B: מדהים. ואני יכולה להגיד שגם די מהר, זה מחזיר אותי למקום ההוא שאני ברוך השם עברתי די הרבה משברים של למידה וגדילה בחיים, כשחזרנו מסקוטלנד לפני 14 שנה, 15 שנה, גרנו שם כמה שנים, חזרנו לארץ, חברה מאוד מאוד טובה שלי נפטרה, זה דבר שאני לא מדברת עליו, אבל אם זה עלה אני אספר, היא גם אחד הדברים שמאוד מובילים אותי במודרניט, שאחת הסיפות שאני לא מדברת על זה זה בגלל שהייתה מטופלת פה. באיזשהו שלב עצרה את זה, עברה לטבעי ואחד הדברים שאמרו לה כסגולה זה לצאת לטיסה לחול והם באו לבקר אותנו והיא הייתה לפני מקווה, היא טבלה ושתינו טבענו בלי כאילו לדעת אחת על השנייה ושתינו נקלטנו כמה חודשים בטווח זמן הזה וכשהגענו לארץ היא הייתה בהיריון ואני הייתי בהיריון, היא ילדה עם רעלת הריון קיסרי, אני עליתי בהיפרדות שלי כשהילדה שלה הייתה בת שנה, היא הלכה לכותל והנעל שלה נפלה. ואז גילו לה גידול מאוד מאוד עלים בראש. ואז זה בדיוק היה מתוזמן עם הזמן הזה שאני חזרתי לארץ, הייתי בתחילת הריון, בעלי גויס כי הוא איבד מעמד בן ישיבה ואני עם כתמים. עכשיו הרב מתיר את הכתמים, הרופא מתיר את הכתמים, הוא אומר שזה בסדר, זה לא אומר שום דבר, אבל הצבע הוא לא תקין. ואז הייתה הפעם הראשונה שהסכמתי לפגוש אובדן, פגשתי את האובדן של סבא וסבתא שלי המאמצים, שבעצם אחרי שהם נפטרו היה לי אבא אחר, כי אז הוא גילה בעצם את האימוץ שלו. ועשיתי שם ריפוי, באותו יום הכתמים נפסקו. באותו יום. זה מדהים. וזה מטורף שכשאנחנו מבינים את המקום הזה של כמה... כמה יש בתוכנו ובעולם, הנה שוב הצמחי מרפא, אני אומרת צמחי מרפא הם משהו שקדוש ברוך הוא נתן לנו, הגוף שלנו יודע לרפא את עצמו ולפעמים הוא צריך עוד קצת פוש מתוך העולם שקיים פה לא תמיד צריך לתת עוד רעלים כי כשאנחנו נותנים עוד רעלים אז אנחנו בעצם הורסים ואני באמת נזהרת לספר את זה כי את יודעת אנשים אומרים טיפולים וחס ושלום שמישהי שפה עוברת טיפולים שלא תיקח את זה למקום הזה, כי באמת, לפעמים ערך החיים הוא יותר גבוה. זאת אומרת, אני חושבת שאם היו שואלים את נאו, החברה שלי, היא הייתה אומרת, כן, זה נכון לי, למה שהיה, וגם היא הייתה אמורה, היא עברה את התהליך שלה. אנחנו לא צריכים להקיש [00:23:35] Speaker A: ולא כלום. כן, אבל מה שאני כן [00:23:38] Speaker B: זה עשה, שכשפתחתי את מודרני ייצ'ר, אחד הדברים הראשונים שעשיתי זה לפתוח בעצם קהילה לנשים שמצוות. כאילו באיזשהו מקום להגיד, חבר'ה אפשר גם וגם. והיה עכשיו, היום או עוד שבוע, לפני שנה, קיבלתי טלפון, הודעה מאישה, שבמשך 13 שנה עשתה טיפולי IVF, היא איכשהו הייתה בקהילה, והיא באה לקחת את הגריד שלנו, שהוא בעצם תוסף שעוזר לתמיכה בהיריון. גם לIVF, גם לאנשים שאוהבות את הפלסטין. עכשיו היא הגיעה והיא מדברת עם המזכירה ואני ככה בפנים במשרד והיא, אני יודעת שהיא בקהילה עכשיו, אני לא יודעת כמה שנים היא מחכה, כי אני לא שואלת כל אחת ואני כזה, יש לי תואר מצוין, שואלת אותה כמה שנים את מחכה? כאילו אני יודעת שהיא לפני החזרה והיא אומרת לי 17 שנה. עכשיו אני כנה אתכם, אמרתי לי בלב כאילו, 17 שנה, מיכל בינינו 17 שנה, מה היית חושבת בלב שלך? לא קרה, למה שפתאום מקרה? וזהו, היא לקחה, שכחתי, ערב סוכות, אני מקבלת הודעה דבורי קיבלתי אישור מבעלי לספר לך כבר רואים אני בחודש שביעי אני מתחילה לבכות והילדים כבר יודעים אמא מה איזה הריון איזה לידה הם יודעים שואלים וזה מדהים שבאותו זמן בזמן הזה של ערב חנוכה אני מדברת עם לקוחה ואני מייעצת לה ואני עושה סרטון לדבר איזשהו ייעוץ איתה ואני מספרת לה שאני מחכה לתשובה אני מחכה להודעת פרסום ש-17 שנה מחכה. ואני באספת הורים באותו ערב של שתי הקטנים שלי שהם באותה קבוצה כי הם באמת קרובים מאוד בגיל. אני מקבלת הודעה, דבורי אפשר לפרסם, נולדה לי בת בשעה טובה. איזה כיף. והיא גם ציינה בזמנו שהיא גם עשתה גם תהליכים רגשיים וגם ריפוי פנימי במקביל. כי אני חושבת שבסוף, המקום הזה של ה... כשיש איזשהו חסם בפנים ויש רצון חיצוני, זה כמו לשים גם רגל על הגז וגם רגל על הבריקס. אז יש את הרצון והוא באמת חזק, אבל אם אין לנו את ה... יש [00:25:34] Speaker A: לך את הבלמים שעוצרים אותך. [00:25:36] Speaker B: אני אומרת, בפקק תנועה זה נורא ברור לנו, רכב תקוע, אז אנחנו לא יכולים לנסוע, אבל זה בדיוק מה שקורה לנו בגוף. יש לנו חסם, משהו תקוע שם, אין זרימה, אין זרימה, אין חיים. ושם נכנס [00:25:47] Speaker A: כל העניין של התודעה. ובגלל שאמרת לנו, לא מבדיל בין דמיון למציאות. הדמיון המודרך בתדר מדיטטיבי מיוחד, זה לא סתם המדיטציות שאפשר לראות ביוטיוב, באמת משחררות חסמים מאוד מאוד מאוד גדולים, ולא סתם בקורס רב מכר שלי, בטן ורצפות אגן, יש מדיטציה לרחם, כי אני מאמינה ששם, בטור אחת שסבלה מצניחת רחם, והרחם שדיברה איתי המון המון המון, אני יודעת שהריפוי שלנו כנשים מתחיל שם, כל היצירה שלנו בחיים, וזה לא משנה אם זה ילד או יצירה של עסק, או כל יצירה. וכל התשוקה וכל דבר מתחיל שם בנקודה הזאתי ואני חייבת לספר לך, את מספרת סיפור, הרי האגן שלנו והרחם שלנו נורא נורא מכווצים למטה בקרקעית, כל אברי העיכול מעליהם דוחפים אותם למטה, כל המאמץ היומי, כל המשקל שלנו, הישיבה הממושכת שנשים לא מניעות את האגן שלהם [00:26:37] Speaker B: היום. אנחנו היום באמת הרבה מאוד יושבים [00:26:39] Speaker A: במיוחד בעידן ההייטק. אז היום אני מלמדת את זה בהכשרת מטפלות אבל כשטיפלתי בעצמי הגעתי, הגיעה לה אישה שהיא אומרת לי שהיא יש לה ילד בן חמש, היא כבר חמש עשרה שנה נשואה, היא עשתה עשר שנים טיפולים, יש לה ילד בן חמש, ועכשיו היא רוצה להתחיל שוב והתחילה הקורונה. חמש שנים אמרתי לה... וואי, איזה סרט [00:27:00] Speaker B: זה היה, הקורונה, אני יכולה להגיד לך, [00:27:02] Speaker A: יצרה לנו המון המון לקוחות. המון נתנות גם, אנשים גילו, אנשים גילו שיש דרכים אחרות חוץ מבית חולים. אני חושבת שלפני [00:27:08] Speaker B: זה הם איבדו אמון. כל איבוד אמון בדבר הזה. לא יודעת, אני יודעת שהיה [00:27:13] Speaker A: שם מתנה, אני יודעת שהיה מתנה. כן, [00:27:14] Speaker B: נכון, אבל היה איזשהו איבוד אמון, שזה עד אז, כשדיברנו על הטבעי, זה היה כאילו שרלטנים, שטויות, פתאום גילו שרגע, יש פה משהו, בוא נעצור, יש פה איזה משהו חדש. היה פה [00:27:26] Speaker A: עצירה בכל העולם לחישוב מסלול מחדש, חד משמעית, וזה היה מתנה, מבחינתי זה מתנה, הקורונה עשתה רק טוב בעיניים שלי. בדיוק, [00:27:35] Speaker B: נכון. שבחרו לקחת את זה למקומות הטובים, לגמרי. והרבה מאוד אנשים, אני חושבת, זה גם מורה לנו שכשעצירה היא גם סוג של תנועה. מה? אם אנחנו אומרים, אני עוצר, אז אני לא עושה, לא, אבל עצירה היא [00:27:46] Speaker A: גם סוג של תנועה. היא עצירה היא חלק מהתנועה. היא חלק מהתנועה [00:27:48] Speaker B: שמייצרת לנו חיים. [00:27:48] Speaker A: אפשר להיות על פול גז כל הזמן. והיא סיפרה לי שהיא מאוד חוששת להגיע לטיפולים, כי קורונה, וזהו, והיא מיואשת, כי כבר היא מבוגרת, ואולי היא רוצה לפחות עוד ילד אחד, יודע עוד כמה שנים זה ייקח, כי לילדה קודם זה לקח 5 שנים, ועכשיו היא מבוגרת יותר. עשיתי לה שינוי תודעה, שאם הקדוש ברוך הוא רוצה שהיא תהיה בהיריון, זה לא משנה אם זה יהיה ממשהו טבעי שהיא לוקחת, או ממשהו תרופתי, זאת אומרת, שאם השם מחליט... זה רק כלים. זה רק הכלים, הרופא הוא שליח, זה לא משנה, זה עניין של מה אני מכילה. היא אומרת לי, מיכל, תקשיבי, זה לא הגיוני מה שאת אומרת, מבינה לך, 15 שנה לך, [00:28:31] Speaker B: 15 שנה. אבל הריון הוא לא הגיוני, [00:28:33] Speaker A: בואי נעצור רגע. אבל הקדוש ברוך הוא מעל הטבע, ואת הולכת להכניס לגוף שלך משהו שהוא מעל הטבע, אז תני לו. ועשינו פה את השינוי של התהליך התודעתי. תקשיבי, עוד סגר, אני עם הילדים בבית, כמו שאת אומרת, אני שוכחת עם מי דיברתי. היא שלחת לי אחרי כמה חודשים הודעה שהיא בחודש חמישי, בצורה טבעית לחלוטין, אחרי חמש עשרה שנה. כמה התודעה שלנו גדולה מהחומר, כמה אנשים גם חשוכים הרבה יכולים להתרפות מדברים, מאפשר אלוקות, באמת אלוקות, אני ממש מרחיבה את זה בהכשרה ובקורס, בקורסים של, אין לי קורס באתר שאין בו מדיטציה ודמיון מודרך, [00:29:13] Speaker B: אין לי דבר כזה. כי בסוף, בסוף, כשאנחנו מבינים שיש פה משהו גדול מאיתנו, והחיבור, הרי שוב פעם חיבור, כשאנחנו מתחברות לקדוש ברוך הוא שהוא כל יכול, אז אין חסמים. בדיוק, אין סוף. המקום הזה שכשהאגו נכנס, ברגע שהאגו נכנס, נכנס שלנו אז דברים נתקעים אבל אם אנחנו תמיד שואלים אותי דבורי איך ילדתי שעה ילדים אני אומרת להם לא היה לי שכל תודה לאלוקים שפע מגיע כשאין שכל שהשכל הוא הרי ההיגיון וההיריון והיריון ומתנות גדולות מגיעות כשאנחנו בחוסר שליטה בהרפאיה ממש כשאנחנו מסכימים לקבל כאילו אני אומרת הקדוש ברוך הוא תן וזה בסדר ולא משנה מה אני אעבור בדרך ואני מוכן לעבור הכל והיום אני מודה על זה, ואתה מבין שזה נכסים, וכשאתה שוב, כל פעם לחזור למקום הזה, כשאני מתחבר, זה מדהים, אנשים אומרים, דבורי איך את לא שמנה, ואני אומרת להם, זה גם קשור לזה, כשאתה מחובר, אתה אוכל מה נכון לך, אתה באמת מרגיש מה נכון לך, כשאתה מחובר, אתה גם פועל, הפעילות שלך היא בצורה מחוברת. אני יכולה להגיד לאישה למשל, שמדברת איתנו בייעוץ, היום אני פחות מייעצת, אבל זה אחד מההנחיות שלי לצד. כשהיא שואלת, דבורי מה לקחת, האם לקחת, איך מרגיש לך? עכשיו רוב הנשים לא מכירות את השפה היום יותר, אבל יש עדיין אנשים שלא. התוודעתי ש... ואז היא עוצרת, ואני אומרת לה, מה עולה ראשון? כדורים, יופי. דבורי, אולי אני לא אקח. אומרת לה, אל תקחי, אז את לא לוקחת. שיהיה לך בהצלחה ונדבר פעם אחרת. והם בהלם, ואומרות לי, דבורי, אבל למה את לא מוכרת? אני אומרת, ההבדל משמעותי ביני לבין הרופא. זה שהרופא אומר לך מה לעשות, ואת כאילו לא קיימת שם. אם אישה עוברת הפלה, לכי תעשי. באיזשהו מקום שוכחים איפה את בתוך כל הסיפור הזה. ואני אומרת, רגע, מה, את המרכז, אני פה רק להיות כלי, לעזור לך, אבל את החליטי, אני יכולה להיות כלי, יכול להיות שיהיה לך כלי אחר, וזה לא רלוונטי. ואני אומרת כשנשים מתקשרות אליי, אני אומרת להם, תספרו לי כשיש ערן ולא משנה איך זה. זה קרה, אני לא צריכה שתהיי לקוחה שלי, זה לא רלוונטי, תקחי את הדברים שלי של הריון ולידה, תקחי את הלידות של החטא, תקחי את הדברים של ההנקה, לא אכפת, אני כל כך שמחה לשמוע כשקורה הנס הזה, כי בסוף [00:31:23] Speaker A: מה זה משנה מי השליח? נכון, זה לא משנה בכלל, וכמה אור זה מגביר בעולם, אני גם חייבת להגיד שנשים אומרות לי, אז רגע, מה זה יעזור לי, איך זה יעזור לי, אני אומרת, אנחנו פה לא להגיד לך מה לעשות ואיך לעשות, [00:31:40] Speaker B: מאוד רוצים את הטכני, זה מזכיר לי [00:31:42] Speaker A: מה שהיה לי לפני יומיים, אתה יודע? הרי הם אמרתי, הדרך היא לא, המטרה היא לא האישו, הדרך שתעברי לשם, האדם שתהפכי להיות, המתנות שתקבלי בדרך, מטורף, [00:31:54] Speaker B: את יודעת שלפני יומיים, העברתי סדנה לנשים של בני הזוג שלהם, הם אלצמר דימנציה ופרקינסון, עכשיו זה נשים שהן מבוגרות, חלקן, ואחת הנשים שם כל הזמן, ממש הפריע לה, שדיברתי על להרגיש ולהיות נוכחת, והיא אמרה, מה זה יעזור לי? דבורי, ככה, ממש בטון הזה, אבל מה זה יעזור לי? מה זה ייתן לי? אמרתי לה, נקרא לה שרה. שרה, בוא איתי עם זה שנייה. ובסוף, אחרי שעשיתי איזשהו תהליך עם אחת הנשים, שזה היה מטורף, היא אמרה שתמיד היה לה קר. והיא עם אימא ל-11 ילדים, וחמותה אצלה עכשיו גרה, ויש לה ילדה באומנה, כאילו, סיפור מטורף, את אומרת, אישה שאת מצדיעה. והיא מבקשת שיהיה לה קצת, קצת נינוחות. אמרתי לה, ממי את צריכה רשות? אז היא אמרה, מעצמי. ואז פתאום עשה מאמא שלי. ואז עלו כל מיני משפטים ואמונות של נשים אחרות שהתמודדו. אחת אמרה שהיא לא בוכה, כי אמא שלה אמרה שכששמחים, כולם ישמחו איתך, אבל כשתבכי, את תבכי לבד. זו אמונה מאוד מאוד כואבת, ככה וואו. עוד אחת אמרה ש... ילדות גדולות לא בוכות, כל מיני אמונות שלהם על בכי. בקיצור, אותה אחת עשתה קצת תהליך, ממש קצת, אני אומרת לך, שבע דקות של, את יודעת מה אני מתכוונת, של כלום. מה זה כלום? של ערך, של חיבור. שבע דקות של חיבור. היא אומרת לי, דבורי, את יודעת ששנים אני יכולה לעמוד בשמש, ואני לא מתחממת. אצלנו בבית, אימא שלי תמיד דיברה, עושים, עושים, עושים. ואני לא מרגישה, אמרה לי, הבת שלי התחתנה ולא התרגשתי, ולראשונה בחיי חם לי בידיי, כבר אין לי את הצמרמורת, ואני מזמרת את זה כל כך, שוב, לחזור למקום [00:33:37] Speaker A: הזה של להתחבר. כמה גם הרגשות הם הכלי של הריפוי של הגוף, אם המוח הוא זה שישדר איזה רגש נרגיש, וישדר את הכאב ואת החולי לגוף מתוך הרגשות הקשים, הרגשות החיוביים, הגוף הוא הכלי של [00:33:55] Speaker B: הרגשות, הרי כשאת אומרת שאת מרגישה, אני תמיד שואלת אישה איפה זה בגוף, מה זה קשור? אומרת לה תחשבי רגע על המילה להרגיש, איפה מרגישים? בגוף, ואז היא אומרת לי פתאום הם מגלות שאפשר להרגיש באצבעות, רגשות נמצאות גם באצבעות, באצבעות ברגליים, פתאום הוא אומר, הוא אומרת לי וואי בראש, נכון, כי להרגיש, עכשיו כוחות הנפש בגוף, זאת אומרת שבסוף, איך הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו בעולם הזה? דרך הגוף שלנו. לגמרי. כי הגוף זה הכלי של עבודת השם. והרבה פעמים השם מדבר איתנו דרך הרגש, יש לי רגש שם, ואם רק תישעי בו, יהיה שם משהו. את מרשה לי לספר סיפור מעניין שהיה לי לפני שבועיים [00:34:35] Speaker A: וחצי. לקראת סיום, אבל כן, אם זה [00:34:37] Speaker B: משהו קצר. וואי, זה סיפור מטורף על הנושא של ההרגשה. אם הייתי בבית, זה סיפור שכבר סיפרתי המון פעמים, כי הוא כל כך מלמד. אם הגרה איתנו, עכשיו כל ראש חודש אני יוצאת עם... ילדים. זה ככה בנוהל, אתה יודע, זה זמן נדהם, ובסוף הרי כל העסקים שלנו זה בשבילם. בקיצור, יום ראשון היא לא הרגישה טוב ביום ראשון של ראש חודש כסלו, ביום השני התכוננו לצאת, ואחת החברות שלה מהעבר התקשרה, וכל פעם שאותה אחת מתקשרת, אמא נכנסת לקטע שהיא חייבת לחזור הביתה. זה כאילו אובססיבי, היא רוצה לחזור. אני אומרת לעצמי, מה אני עושה? אני חסרת אונים, יש את אמא שאני חייבת בכיבוד הורים שלה, ויש את הילדים שאני ממש רוצה לתת להם את מה שמגיע להם. שלו ואז עלה לי רעיון, לוקחת אותה לבקר את הנכדה שלה, שזו בעצם אחיינית שלי, שנולדה לה נינה, לאימא שלי נולדה נינה בסוכות. בקיצור הגענו, ובאמת היה נחמד, ובדרך גם דאגתי לדבר עם האחראית מהמועדון שלה, לשאול מה להגיד ואיך להגיד, וממש הסברנו לאימא שלי שבכיף נחזיר אותה, צריך להכין את הבית לנתונים שיהיה הכי טוב. הגענו לשם, קניתי לה ילדים את הפיצות והכל, וחזרתי להביא אותה, ואז היא אומרת לי חוזרים הביתה. הביתה, שלי. היא נכנסת לאוטו ואמרת לה, מאמי, אני מאוד הייתי שמחה, אבל אני לא יכולה. והיא נכנסה לאיזשהו שקט רועם. ומשום מקום הרגשתי כעס מטורף בתוך הגוף שלי, ממש ברמה, אני לא אגיד במילים מה הרגשתי, אבל מאוד מאוד כעסתי. הילדים מאחורה משתוללים נגד מה שסיכמנו כמובן, שלא משתוללים עם מי, ואני אומרת לעצמי, דבורי, יש לך שתי אפשרויות, או להצחיק או להיות... עם זה ואני נשרפת וחם לי וכואב לי ושורף לי כל הגוף זה מרמה של כל הגוף שורף אני מגיעה הביתה ואמא עולה לחדר קצת כועסת עצובה עצמנית לא יודעת מה הרגשות שלה כי אני לא בתוכה ואני מבקשת לבעל להתשכיב את הילדים ואני יושבת בזה ואני נחה וזה כואב אני חייבת להגיד לכם היה כואב ומשום מקום תוך כדי שאני שם עולה בי חמלה ואני הולכת סיכומה לחדר של אמא, ואני פותחת את הדלת, דבר שאני בדרך כלל לא עושה, ואני תופסת לה את היד, ואני אומרת לה, מאמי, אתה האדם הכי חשוב עבורי. כל כך קשה שאת לא גרה בבית שלך. אני גם מרגישת את זה. כל כך קשה להיות במקום שמחליטים עלייך. מאמי, אבל אני מבטיחה לך שאני אעשה הכל שיהיה לך הכי טוב, ובכינו ביחד, ממש לילות. הייתה בוכה. אני חייבת להדגיש, אמא שלי לא בכתה אף פעם ליד אנשים, כי האמונה שלה הייתה שלא בוכים ליד אנשים. והיא בכתה, והתחבקנו, נתתי לה נשיקת לילה טוב. ולמה אני מספרת את זה? כי לפעמים אנחנו חושבים [00:37:01] Speaker A: שאם היא יש שם ברגש הזה... אבל את יודעת שאת היית ברגש הזה, בעצם יצרת אפשרות שיבינו אותך. כי כל הזמן [00:37:08] Speaker B: בכעס... אבל את יודעת מה, המטרה שלי באמת הייתה רק לנחוח. אני אומרת, רגש נמצא [00:37:12] Speaker A: שם כי הוא מדבר איתי. אבל הנוכחות שלו מייצרת בתוכך ריב... מה המטרה להיות נוכח בו? [00:37:18] Speaker B: להקשיב למה שאלוקים אומר לי. בעצם אמרתי, בגלל שהתהליכי ריפוי שאני עושה היום הם כבר בלי מילים. [00:37:23] Speaker A: מתחת לרגש, בשביל, השלב הראשון, בשביל להגיע לריפוי, זה קודם כל להרגיש את הרגש במקסימום. להסכים להיות נוכח [00:37:31] Speaker B: איתו. לפעמים, עכשיו בדרך כלל יש לי מילים בתוך תהליכים, ופה לא היה כלום. לא צריך. בדרך כלל יש לי ריבים, אני מוציאה את הכעס שיש, ברוב המקרים, אבל פה היה, הקריאה. הייתה? עכשיו אני אומרת אם לא הייתי... אין צורך [00:37:44] Speaker A: כי בתהליך ריפוי רגע אם רק תשעי בו אוקיי אבל לא תעברי לשלב מה אני הולכת לעשות עם התובנה הוא יחזור אליך בלופים כל החיים בשביל להביא ריפוי אוקיי בשביל להביא ריפוי יש המון המון נשים שחשות המון המון רגשות ואז הן נמצאות בהמון המון כאב ומגיעות למצבים של פיברומיאלגיה ומצבים קשים. זאת אומרת, אני המון נוכחת עם הכאב, אני המון מרגישה, אני המון זה, וזה לא רק שאלה, היא מרגישה אותו במקסימום, היא חווה את כל קשת הרגשות שלה, וזה כל הזמן חוזר לה בלופים. זאת אומרת, בשביל לייצר תהליך למידה, אחרי ההשתאות ברגש חייב להיות המשך של פעולה, של הגשמה. זה משהו שאני מלמדת בתהליך הריפוי העצמי, ולכן חשוב לי ש... הבינו שזה לא מתחיל ונגמר, בגלל שאת במודעות מאוד גבוהה, את מבינה מה עושים איתו. אבל נשים לא מבינות למה, אוקיי, כבר פתרתי את זה, למה זה חזר לי עוד פעם בלופים, ולמה כל פעם מחדש אני מרגישה את תחושת השרפה הזאת בבטן, למה? כי כשהשרפה הזאת הגיעה, זה היה מסר שהגוף דיבר איתנו, ובאנו פה בעצם להגיד, רגע, יש לי משהו שבאתי ללמוד, קיבלתי פה איזו מתנה בדבר הזה. מי שעוד לא מבינה, יכולה לשמוע את הפרקים הקודמים בפודקאסט, יש לנו פרקים על תהליך עיבוד רגשות ממש, תהליך עצמו, מא' ועד ד', ויש ממש תהליך, יש שם כמה פרקים על זה, ממש כמה פרקים [00:39:08] Speaker B: שאני מסבירה. הנושא הזה של הריפוי העצמי הוא באמת נושא, אני חושבת שתמיד [00:39:12] Speaker A: מדברים על הרפואה, עמוק מאוד, וגם איזה מרגש [00:39:14] Speaker B: כאילו. מדברים על הרפואה ושוכחים שרפואה הקונבנציונלית היא חלק מאוד מאוד קטן מתוך הריפוי, זאת אומרת, יש לו מקום של כבוד, אבל הנושאים של ריפוי הם כל כך רחבים, הקדוש ברוך הוא ברא פה עולם ענק של... ריפוי שאם זה, שתינו למדנו נושא ריפוי וצריך כל אחת מביאה את זה בשפה אחרת וזה [00:39:32] Speaker A: אין סוף, זה לא שפה בכלל מנותקת אחת מהשניה, אני חושבת שזו שפה דומה, [00:39:36] Speaker B: לא מנותקת היא רק במילים שונות אני חושבת, לא אני חושבת שזה אותם מילים [00:39:39] Speaker A: גם, למה? כן, אני חושבת שזה ממש אותם מילים, אני רק רוצה להגיד פה שזה שדבורי הייתה בתוך מקום שהיא הסכימה להרגיש, היא יכלה לאפשר לעצמה להגיע לשלב של חמלה ואז שהיא בשלב של חמלה היא יכלה בשלב של חיבור לאימא שלה. היא יכלה כבר לא להיות בשום כעס עליה ולא בשום כעס על עצמה, רק אחרי שהיא עשתה את זה, ואחרי שהבינה מה שזה בא לומר לה, וזה כבר עברת לפעולה ולתהליך ארוך יותר. [00:40:05] Speaker B: אני חושבת תוך כדי שאנחנו מדברות, באמת מה שקרה, זה שכנראה גם היה לי כעס על עצמי. וברגע שהסכמתי להיות בכעס הזה ולשחרר ולהיות ולהגיד אוקיי, אז זה [00:40:14] Speaker A: לא בסדר. לעולם לא יהיה לך כעס על אף אחד, אם אין לך כעס [00:40:17] Speaker B: על אף אחד. והסכמתי להיות במקום הזה, כי בסוף בסוף כל מה שקורה בעולם זה בעצם הקרנה של מה שקורה אצלנו וככה היום בבוקר אמרתי לבאלי זה משהו שקרה ואמרתי אני עצבנית ואני צריכה לעשות על זה עבודה וכבר אז הוא אומר לי אז פשוט אל תהיי עצבנית, אמרתי לא גם על זה אבל אני היום מוצאת את עצמי באמת בעבודה פנימית ואני אסיים ואומר שלפני שבועיים חגגנו 20 שנות וככה דיברנו על מה שאני עוברת ועל מה שאנחנו פוגשים פתאום בחיים זה מפגש לא פשוט לפגוש כמעט מוות ולפגוש חולי ולפגוש דימנציה ושאלתי את בעלי תגיד לי אתה חושב שזה שהיום אני עושה תהליכים הרי כל מה שמדברים על זה שכל המחלות וזה לזכך את הנפש לפני שהיא עולה חזרה אחרי המאה העשרים אמרתי לו האם מה שאנחנו עושים היום הרי פה זה, האם הוא מזכך את הנפש? הוא אמר לי, אין לי בסס ספק, כי בסוף זו עבודת המידות האמיתית. נכון. זו עבודת המידות האמיתית שלנו, וזה מה שמקרב אותנו באמת לקדוש ברוך הוא, זה להסכים לשאול, אבא, מה אתה באמת רוצה להגיד לי? כי אני מוצאת כל כך הרבה אנשים שמתמודדים [00:41:24] Speaker A: עם כל מיני דברים. אנחנו לא צריכים להגיע לכאב בשביל לייצר לנו איזה כפרת עוונות או איזה משהו. אנחנו יכולות להבין את המסר ולעשות תהליך. בואו נהיה קרובים [00:41:32] Speaker B: לקדוש ברוך הוא. מתוך היופי, מתוך הדברים הקטנים, מתוך המסרים הקטנים. וזה גם מביא [00:41:36] Speaker A: מלא שפע לעולם, זה מעולה, מביא טוב [00:41:39] Speaker B: לעולם. זה גם מביא חיבור, כי כשאנחנו מחוברות למה השם רוצה מאיתנו, יש חיים, יש שפע, יש כלים גדולים, ענקיים. של כל כך הרבה, [00:41:48] Speaker A: הרבה טוב לכל כך המון אנשים בעולם. וואי, שהאור הזה יהדהד למלא נשים שהולכות לשים את עצמם במרכז, הולכות להעיר לעצמם את הנפש, את החיים. את הלדעת גם לשאות בכאב שלהם, לדעת לגדול ממנו, לצמוח ממנו, להביא ריפויים לאחרים וחיים לעצמם ולאחרים, ולהיות בריפוי מלא לרחם שלהם, לנשיות שלהם, לגשמה שלהם, [00:42:19] Speaker B: לגמרי. ואני אגיד משפט אחרון כזה, רק מי שנותן לדברים הפחות יפים שלו מקום, מאפשר [00:42:26] Speaker A: להורשים. שלא להעיר. זה אין ספק, רק בן אדם שמוכן לכאוב יכול להגיע לשמחה, לאושר. זה נורא ברור לנו כשאנחנו מנקות [00:42:34] Speaker B: את הבית שלנו, שלפעמים יש הרבה לכלוך, ורק אם נזיז את זה נראה יהלומים, רק אם נלטש את היהלום נראה כמה הוא [00:42:42] Speaker A: מעיר. רק אם ננקה את הפינות המסתרות של הלכלוך, הבית שלנו יבריק. אז אותו דבר גם בתהליכי [00:42:48] Speaker B: הנפש, שאם אנחנו נסכים לדעת... וגם אלה שלא, תעבירו להם את המסר. כן, [00:42:55] Speaker A: רק אם נסכים לגעת בנקודות, לפעמים נשים אומרות לי, וואי, אני אצטרך לגעת בנקודות נורא נורא חשוכות ולא נעימות. אמרתי לה, המרחב שזה יאפשר לך בחיים הכל כך אדיר, ותקשיבי, נשים יושבות אצלי בזום, אומרות לי, וואי, נעשה לי בכי ודמעות שונות מאיפה זה בא לי, אני אומרת להם, [00:43:14] Speaker B: מעולה. לנקות, לנקות, למה כששותפים את הביתה אף אחד לא ניבא? תיהנו מזה, הכלי לנקות. אם אנחנו מלקות את הבית במים, הכלי לנקות את הנפש שלנו זה דמעות. והיום אני בוכה בכל מקום אפשרי, ואני אומרת, אני מנקה. תהיו עם זה, תנקו, בואו ניתן לעולם את הלגיטימציה. לאפשר לך להביע. בואו נהיה נקיים, בואו נהיה נקיים, אנחנו כאלה באמת, כל נשמה יהודית במיוחד, היא [00:43:37] Speaker A: כזה אור ענק. מעניין, אני זוכרת את עצמי שנים שהייתי, כאילו הייתה תקופה של איזה שנה, שנתיים שהייתי בוכה המון, והיום אני במקום. שאני מרגישה שאני כאילו מאמנת את עצמי להיות, להרגיש אושר, באלף. נכון, [00:43:55] Speaker B: ואז את מוצאת את עצמך, את יודעת מה קורה? שאני מוצאת את עצמי דורכה משמחה. ממש. אין לך מושג איזה הרגשה זה. כן. שאני אגיד? לא, זה רמות של אורגזמה אחרות. כן. ממש, זה לזכות [00:44:07] Speaker A: מאושר. לא, אני מרגישה, אני מרגישה... זה פתאום, אני אומרת, אם [00:44:10] Speaker B: אנחנו מאפשרות... מקום לכאב שלנו, פתאום אנחנו מבינות שיש גם מקום ל... זה רמה אלוקית. [00:44:17] Speaker A: אני חושבת שאני מגיעה, אני לא יודעת, אני לא מגיעה לבכי, אני מגיעה לצחוק מאוד מאוד גדול, לרמה של כאב בטן מצחוק, כאילו באמת, זה משהו שלא היה לי, אפילו לא בילדות לא זוכרת את עצמי עם הצחוק המתגלגל של ילדה, [00:44:31] Speaker B: כי הייתי ילדה. בטוח יש לך צחוק מתגלגל, אני רואה אותך [00:44:34] Speaker A: בטוח, יש לך אחד כזה. יש לי, יש לי היום בחיים, כאילו עם הילדות. זה היה לו פוטנציאל. וזה מה שתהליך ריפוי עושה, הוא עוצר אותך לגרסה הכי הכי טובה שלך, להעיר [00:44:44] Speaker B: את האור [00:44:44] Speaker A: שלך. שאפילו עוד לא הכרת. ממש. וכשאת מעבירה את האור הזה לאחרים, הוא חוזר אלייך בענק, בגדול. [00:44:49] Speaker B: זה ממש כמו בנרות של חנוכה, שזה נר לאחד, נר למעלה. לקחנו מנר לנר, זה לא הוריד מהשני. ואם את מחברת שתי נרות ביחד, ועוד הרבה נרות, תחשבו איזה אור ענק יהיה פה בעולם. מדהים. ככה ככל שניתן יותר מהאור שלנו לעצמנו. האור שלכם [00:45:05] Speaker A: מגדל לגמרי. וואו שיהיה כאן כל כך שמח. אמן, תודה.